ינואר 2021
כל שנה, בסוף דצמבר, כשאני מעדכנת את רשימת הפוסטים הנצפים ביותר, אני מנענעת בראשי כי ספרי הילדות הקלסיים ואגדות-העל תמיד ינצחו ברבבותיהם, פוסטים על תיאטרון מחול פורץ דרך ועל כל יצירת אמנות. וכך יוצא שהרשימה משקפת את עיר האושר ומסתירה אותה בו בזמן. ניסיתי לערוך אותה מחדש על פי קטגוריות (וזה לא היה פשוט – הפוסטים התעקשו לדרוך זה לזה על הרגליים; זה דמה למשחק הקרוקט של אליס עם מלכת הלבבות, שבו כדורי הקרוקט היו קיפודים חיים, והמחבטים היו פלמינגו חיים, וכולם שיחקו בבת אחת ורבו על הקיפודים לקול צעקות ערפו את ראשם! של המלכה).
בשם האפליה המתקנת הגליתי את רשימת הפוסטים הנצפים ביותר לסוף, והקדמתי לה את הנצפים ביותר באמנות פלסטית (שכוללת גם צילום, אבל לא איור שהושמט ביחד עם האגדות וספרי הילדים), במיצג, בקולנוע, בתיאטרון המחול, ובספרי המבוגרים (וזהו, התעייפתי).
אמנות פלסטית
נמפאות על סרט נע, קלוד מונה והאימפרסיוניזם
הבשורה האחרונה של פְרה אנג'ליקו
חבל טבור מזהב – על המלך הצעיר של אוסקר ויילד (שייך לאגדות כביכול, אבל האגדה הזאת היא בעצם מסה על אמנות פלסטית)
חיוכי האתמול והמחר – כלומר לאונרדו, מרסל דושאן, יוזף בויס והמונה ליזה
בואו נדבר על "נתון" של מרסל דושאן
אמבט החלב (5) – רוסו, גויה, קית' הרינג, או הטלפון השבור של אנני ליבוביץ (כל ששת הפרקים היו מאד פופולריים, השניים האחרונים במיוחד)
"שכנעתי את המלחים לקשור אותי" – מה שלא ידעתי על ויליאם טרנר
על פינוק ופמיניזם, בֶּרְת מוריזוֹ
*
מיצג
הפוסט הראשון של הכאב הגדול – על Rhythm 0 של מרינה אברמוביץ (מרינה שמכנה את עצמה "הסבתא של אמנות המיצג" גברה על ספרי ילדים ועל אגדות והגיעה גם לרשימת הנצפים ביותר אי פעם. עוד שלושה פוסטים עליה נכנסו לרשימה הנוכחית. השמטתי אותם כדי שלא תשתלט)
בגדי הכעס והאהבה – על cut piece של יוקו אונו
כתוב בגוף 1 – המקרה המוזר של פול אוסטר וסופי קאל
האישה הוויטרובית, על רבקה הורן
עקרת בית נואשת – על מרתה רוסלר ועל לייזה לו
שמלות של כאב (4) – הקולקציה של נלי אגסי
קולנוע
בנפש שוממה – על "הקול בראש" (שריד מהתחרות הלא הוגנת, אבל מילא)
איך לא ראיתי את "גרון עמוק", חמש פעמים
לב פראי וראש מוזר – מציאות ופנטזיה ב"לב פראי" לדיוויד לינץ'
לִבנת התפוז – על "תפוז מכני" של סטנלי קובריק
מרחב של גברים שרועים באמבטיות ומשתעשעים בצמות כרותות (אנימציה)
על "כלבי אשמורת" של קוונטין טרנטינו
את נראית כמו אישה ממאדים – על "עד כלות הנשימה" של גודאר
*
תיאטרון מחול
על אויסטר מאת ענבל פינטו ואבשלום פולק (פינטו-פולק מאד פופולריים פה. עוד כמה וכמה פוסטים על יצירותיהם הושמטו לטובת הגיוון)
מחשבות על פינה באוש (1) – הסוד
קשה לי עם מילים כמו טוהר או אותנטיות – על "אוהבים אש" של יסמין גודר
על "שעה עם אוכלי כל" של שני גרנות ונבו רומנו
מחשבות על פינה באוש (3) – אמת או כאילו
על "יותר מעירום" של דוריס אוליך
וזה השם שאני אזכור מגוונים במחול 2011
על "נבוכים שנים" של אריאל כהן, נבו רומנו ושני גרנות
הבדיחה היתה עלי – על "הגבעה" של רועי אסף
איך מסבירים מחול עכשווי לארנבת מתה?
*
פרוזה, עיון ושירה למבוגרים
(כך התברר לי פתאום כמה מעט אני כותבת עליהם. בגלל זה הרשיתי לספרים שלי ולספרים על אגדות לתפוס מקום ברשימה)
ילדים, היזהרו מברונו בטלהיים (על "קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחותו הנפשית של הילד")
כשדויד גרוסמן פגש את ויטוֹ אַקוֹנְצִ'י
כמה הערות על נוטות החסד (או – "זה יותר מדי אידיוטי מכדי להיות סכיזופרני")
זה היה כנראה רק עניין של בגדים רטובים – על "ספר הכרית" של סיי שונגון, פמיניסטית מהמאה ה-10 (ביחד עם פוסט ההמשך שצמוד לו)
על הרוקי מורקמי (קפקא על החוף), וגם ספר חדש למיטל שרון
ביקורות ועוד, על "אסור לשבת על צמות"
על "הבוהמה הביתית" של אפרת מישורי
על פליקס קרול, וידוייו של מאחז עיניים (אחד הספרים האהובים עלי בעולם)
על "שלום לאדון העורב" של עמוס נוי
*
שנים עשר הפוסטים הנצפים ביותר בסוף דצמבר 2020
מה אומרים האיורים? העץ הנדיב (עדיין בראש, מעל 35,000 צפיות)
לשבור את החזיר, אתגר קרת, דוד פולונסקי
הם חושבים שאנחנו רעים – על "ויהי ערב" של פניה ברגשטיין
גיבורות ילדות – מה למדתי מפצפונת של אנטון? (או סופי קאל של הילדות)
גיבורות ילדות – המוצָא של הילדה אילת
על שמלת השבת של חנה'לה (אם לא אונס שהושתק, אז מה?)
מה אומרים האיורים? גורילה מאת אנתוני בראון (חלק ראשון)
האשה שרצתה להיות מלך (על הדייג ואשתו של האחים גרים ועל הדייג ודג הזהב של פושקין)
הפוסט הראשון של הכאב הגדול – על Rhythm 0 של מרינה אברמוביץ
איך נראית ילדוּת, על שיר של ביאליק ועל איור של בתיה קולטון
הפוסט השני על הנסיך הקטן (על האיורים)
*
[…] הפוסטים הנצפים ביותר […]
שלום רב,
מכיון שאין בידי את הכתובת שלך אני פונה אליך באמצעות הבלוג.
העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה ( עיל"ם),סניף תל אביב, מקיימת מדי חודש מפגש בבית אריאלה בתל אביב
בו מופיעים מרצים בנושאים השונים והמגוונים הקשורים בחקר שורשי המשפחה.
לאחרונה קיימנו מפגש כזה עם האחים אורה וזיו ביאליק שסיפרו על סבא רבה שלהם, הרב משה יעקובסון, אשתו לאה יעקובסון לבית גורדון ואחיה יהושע גורדון, שיסדו את חנות הספרים הראשונה בתל אביב.
בעבר הופעת אצלנו בסניף פתח תקוה וסיפרת על משפחתך בכלל ועל הוריך אבא ושרה נאמן ממיסדי תל-אביב .
אנו מתכננים לקיים סדרה של מפגשים עם הצאצאים של מיסדי תל אביב , או עם כאלה שאבותיהם היו אנשי שם ידועים עם קשר לתל אביב, כמו לדוגמה סופרים, משוררים ואנשי תאטרון
שחיו בעיר וכתבו עליה.
כצאצאית למשפחת נאמן , ממיסדי תל אביב נשמח אם עקרונית, תהי מוכנה להופיע בבית אריאלה בתל אביב בפני חברי העמותה, בתאריך אותו נתאם איתך,
ותספרי על שורשי משפחתך וסיפורם הקשור בתולדות הישוב בארץ ישראל?
בברכה
דני שחל
עיל"ם- העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה
054-6638899
danishahal@gmail.com