אודות

אני סופרת, עם עבר בינתחומי עשיר.

ממייסדי בית הספר לתיאטרון חזותי. תלמידה של יוסף הירש.

במשך שנים רבות חייתי בשטחי ההפקר שבין האמנויות. חשבתי, לימדתי ועשיתי תיאטרון חזותי, תיאטרון מחול, וידאו ארט, מיצג ותיאטרון בובות אמנותי.

כאן אני רוצה לכתוב על השפה – או ליתר דיוק – על השפות האמנותיות הנולדות מן המפגש בין תחומים ובין מילים לדימויים.

ועל גוף – כמרחב וכחומר וכרעיון, כמקום שבו קורית הנפש.

ועל אגדות – כל דבר מזכיר לי אגדות – אנדרסן, גרים, אלף לילה ולילה. כשמגרדים קצת את פני השטח מתברר שהן נוגעות בכל השאלות הגדולות של החיים והאמנות.

ועל הילדוּת על כל עוצמתה ומכאוביה (לפעמים אני חושדת שכל שנה בילדות שווה שבע שנים כמו אצל כלב).

פתחתי את הבלוג כדי להוציא דברים מהראש ומהמגירה ולפנות מקום לאחרים. ולא פחות מזה בשביל השיחה, עם מי שדומה ועם מי ששונה ופותח דלתות חדשות במקום שבו היה קודם קיר.

*

ספרים שכתבתי

אסור לשבת על צמות, רומן, הספרייה לעם, עם עובד 1996, פרס וינר לסיפורת חדשה

קולה של המילה – מבחר מאמרים על שירה-פרפורמנס, עורכת, הוצאת בבל והזירה הבינתחומית 2004

טבע דומם, רומן, סדרת ספ לפרוזה עכשווית, הקיבוץ המאוחד 2005

בנות הדרקון, ספר ראשון בטרילוגיה, הקיבוץ המאוחד 2007

חפץ לב – יסודות תיאטרון הבובות האמנותי

נכתב בשיתוף עם רוני מוסנזון נלקן, איורים בתיה קולטון, הוצאת כרמל ותיאטרון הקרון 2009

כשדוד גרוסמן פגש את ויטו אקונצ'י, על אמנות הגוף בספר הדקדוק הפנימי, קו אדום אמנות, הקיבוץ המאוחד 2010

סיפורים יכולים להציל , עם עובד וסל תרבות ארצי 2012

*

ספריית גן לוינסקי – מעבר לכל זה אני חברה בארטים – צוות אמנות בינתחומי שהקים את ספריית גן לוינסקי למהגרי עבודה ולפליטים. האתר הזה מארח כרגע את כל החומר בעברית על הספרייה.

*

בכותרת הבלוג – קטע מתמונה שצילמתי בפורטלנד אורגון (הלינק לפוסט שבו נמצאת התמונה המלאה).

למעלה משמאל – אני בת 12, מחופשת לצוענייה הונגרייה (פרט מתוך התמונה שלמטה, שצולמה על ידי הדוד אהרון דונגי.)

אני בת 12, מחופשת לצוענייה הונגרייה. צילם אהרון דונגי.

מסתורין – בגלגול הקודם של האתר ב"רשימות" (עד אפריל 2010) היתה לכל תגובה שורת כותרת שנעלמה במעבר לוורדפרס, זו הסיבה למוזרותן של חלק מן התגובות לפוסטים הישנים.