לפני כשנתיים נחנכה בטקס מרשים "ספריית גן לוינסקי לקהילות הזרות ולתושבי שכונות הדרום בתל אביב". את הספרייה הגתה והקימה קבוצת אמנים בשם "ארטים" שהחליטה לקום ולעשות מעשה למען קהילות השכונה המגוונות. למדנו להכיר את אלה שהבאנו לארצנו לסעוד את זקנינו וחולינו, לבנות את בתינו, לזרוע את שדותינו ולנקות אחרינו, כמו גם את אלה שנסו לארצנו למצוא מחסה ממשטרים עריצים, רעב, עינויים ורצח.
הספרייה היא מבנה אדריכלי ייחודי שהוצב בלב הגן. היא מכילה ספרים בשש עשרה שפות, כולל עברית, ומתופעלת על ידי מגוון מעורר השראה של מתנדבים: מצעירים בשנת שירות ועד פנסיונרים; מוזיקאים, אמנים, מהנדסים, בעלי חברות, דוקטורים לפילוסופייה, מידענים, כלכלנים, וחיילים שמקדישים את סופי השבוע שלהם להתנדבות בספרייה.
בשכונת נווה שאנן אין מתנ"ס, אין מרכז תרבות למעט הספרייה שהפכה מרגע הקמתה לאבן שואבת לילדי השכונה. סביב מחלקת ספרי הילדים האיכותית והעשירה של הספרייה מתקיימות פעילויות מגוונות – שעות סיפור, הצגות ותאטרוני בובות, חוגי שחמט, ריקוד ולהטוטנות, הקרנות סרטים, מפגשים עם סופרי ילדים, חגיגות פורים, שבועות, ימי עצמאות, חנוכה, חג המולד, ועוד ועוד. הקשרים שנטוו בין מתנדבים ומבקרים לבין ילדי זרים, פליטים ומשפחותיהם, נהפכו לערוצי סיוע פרטיים במגוון רחב של תחומים. הספרייה הפכה לגשר חי בין זרים וותיקים, אי של שפיות וידידות, מקום בטוח ומחבק בשכונה הסובלת מדורות של הזנחה.
וכל זה עומד להעלם.
כמו כל מוסד, גם ספריית גן לוינסקי זקוקה למשאבים ולמימון. התקציב משמש לביטוח המקום ויושביו, תיחזוק המבנה הפתוח, החשוף לפגעי מזג האוויר, איתור ספרים בשפות נדירות מסביב לעולם, מימון ארועים, ניהול ועוד. התקציב הדרוש לצרכים אלה הוא 294,000 ₪ לשנה. גיוס הכספים היה קשה מלכתחילה, אולם מצאנו שותפים בקרב קרנות סיוע יעודיות, מוסדות עירוניים ותורמים פרטיים שהתגייסו להפוך את החלום למציאות חיה ומוארת. אולם, עם חלוף הזמן, מצאנו עצמנו נאבקים על השרדותנו ואחרי שנתיים של מאמצים בלתי פוסקים, אנו חוששים שאפסו הסיכויים. אם לא יימצא תוך חודשיים תורם פרטי או גוף שיממן את תפעול הספרייה, יושבת המעשה האזרחי והיקר הזה.
אנא אל תתנו לאור הזה לכבות.
*
ובשולי הדברים: זהו הקומוניקט לתקשורת שפותח את הקמפיין להצלת הספרייה. בשנתיים האחרונות פנינו לכל קרן ומוסד אפשרי. פרוייקט יום במתנה העניק לנו (בזכות נדיבותכם) עוד כמה חודשים של חסד, אבל גם המקור הזה יבש. הקופה ריקה. אם לא יימצא מימון מסודר מגורם ציבורי או פרטי עד לראשון בינואר 2012, ניאלץ בצער גדול, אבל גם בידיעה שאין ברירה, לסגור את הספרייה.
איך אתם יכולים לעזור? קודם כל בהפצה. אם יש לכם קשרים עם קרנות ונדבנים, מה טוב. ספרו להם על הספרייה. נשמח לקרוא את הספרייה על שם מי שיבטיח את המשך קיומה.
והערה נוספת: עיריית תל אביב הבטיחה לנו בסוף השבוע תמיכה בסך 36,000 ש"ח. זה רחוק מלהבטיח את קיומה של הספרייה, אבל זוהי נקודת התחלה. גם הסכום הנותר יכול להתחלק בין כמה מקורות.
*
קליפ של תמונות שערך רומי אחיטוב
לפרטים: הדס עפרת 0544717100 ophrat@gmail.com
(כותרת מזעזעת. כל הכבוד.)
[…] פורסם בבלוג של הכותבת – עיר האושר FB.init({ appId : 'your_app_id', status : true, // check login status cookie : true, // […]
יש כמה אנשים עשירים בחיי. כולם קיבלו את זה במייל. ואיזו כותרת, מרית.
מעולה, רוני. תודה!
ותודה גם לחלי גולדנברג על עצותיה הטובות.
ולאתר העוקץ, לרפובליקה הספרותית ולשחר שילוח, ידידה ותיקה של הספרייה – שכבר פרסמו.
ולכל מי שקישר בפייסבוק (אין לי כניסה לשם, אז אתם עלומים וברוכים) ושמפיץ במייל.
ובאשר לכותרת…
מה עם לגייס באינטרנט מתרומות קטנות של אנשים, כמו שהמחאה עושה? או אפילו בקיקסטארטר, כי בהחלט יכולים להיות לפרוייקט כזה תורמים מחו"ל…
http://www.kickstarter.com/
יעל, אנחנו עשינו את זה בפרוייקט יום במתנה, וזכינו בכמה חודשים של חסד, אבל אי אפשר לבקש נדבות לאורך זמן. זה שוחק, גם את מי שמבקש וגם את אלה שאתה מבקש מהם. ואי אפשר לבנות על זה. אי אפשר לשכור מנהל למשל, בלי שיהיה איזה אופק מינימלי. וכרגע אין. הספרייה היא לא אירוע נקודתי (אנחנו מקווים), היא מוסד, לא גדול אבל רב פעילות והוא צריך בטחון כדי להתקיים שלא לדבר על לצמוח.
צטער, כבר תרמתי בעבודה לאגף החדש של מוזאון תל אביב…
מרית קרובתי, זה עצוב ומדכא ומצטרף להרבה מאוד
פעילויות מעודדות-חשיבה ויצירה אחרות שהולכות ומתמעטות
במקומותינו. לוּ רק היה ניתן לגרום לאנשים להבין כי לעובד/ת
הסיעוד של בן משפחתם המבוגר יש ילדים וגם להם מגיע
שתהיה ספריה ציבורית ו/או מרכז קהילתי. אבל בימינו יותר
ויותר ישראלים ולא ישראלים עובדים כעובדי קבלן זמניים.
מעטים מתעניינים בשלומם או בשלום בני משפחותיהם.
אולי כדאי לפנות לגורמים חוץ ישראליים, אפשר כי בין כל
סוכניות הסיוע של האו"ם ישנן גם קרנות המיועדות לסיוע
למהגרי עבודה ולילדיהם.
עוד לא חזרתי לבלוגייה באופן מסודר אבל ברור שאני מפיצה בפייסבוק ובכלל
והאנונימי השני למעלה הוא אני (שועי). הייתי על יד מחשב לא שלי ושכחתי שצריך להזין את הנתונים מחדש.
וטלי, מחכים לגודו, אבל מרית ואני טרם החלטנו מי ולדימיר ומי אסטרגון (-:
שועי, פנינו גם לקרנות חוץ בהצלחה מועטה ומקומית…
טלי, תודה. סמכתי עלייך.
ושועי, אני לא במחכים לגודו, מצטערת, אף פעם לא אהבתי את המחזה הזה. הוא ריאליסטי מיד לטעמי (כאילו לא, אבל לגמרי, מין ריאליזם טרחני ועלילתי כזה). הקצרצרים של בקט הרבה יותר משוחררים ומעניינים.
שיהיה בהצלחה..
אשמח לתרום סכום צנוע אבל אני מסכים עם מרית שקיבוץ נדבות הוא לא חזון מי יודע מה לפרוייקט מהסוג הזה ובכלל. למרות שיש כלמיני אפשרויות אינטרנטיות לגיוס כספים שעובדות לא רע לפעמים.
גם הפצתי, מקווה שיעזור..
אני מאמין שכדאי לשנות את הכותרת. אני מאמין שיש דלת שרוצה וצריכה להיפתח לכבוד העשייה הנעלה הזאת. יש כח אינסופי במילים שאנו משתמשים,וכדאי לדייק את האמירה בהתאם לרצון..
אני פונה למי שמוביל את הפירסום הזה באהבה וכבוד,ומזמן להגדיר את באופן מדוייק את הטוב הרצוי שיבוא בכדי להאיר ולרומם את קיום הספריה.
בשורות טובות!..
ייטב.
אורי היקר, תודה.
אנונימי, מכיוון שזו הפעם השלישית שבה מוזכרת הכותרת בשרשור הלא ארוך הזה, אז ככה: תאר לך רחוב הומה. כולם רצים ומתרוצצים וצועקים וקונים ומוכרים, ולך יש מסר עדין ומדויק. אתה אומר אותו בעדינות ובדיוק, אבל מי שומע?
אז אתה מצלצל בפעמון חזק, או שורק במשרוקית פולחת לב או כותב כותרת כזאת, וכמה אנשים פונים לעברך ואתה יכול להגיד להם את המסר הטוב והמדויק שלך.
ותודה על הברכות.
שמתי לב לאחר שתרמתי, כי מספר הימים (התורמים) הדרושים להגיע לשנה אחת של תפעול הספריה לא עודכן מזמן.
התקציב אכן לא עודכן. ויתרה מזו, מלכתחילה היתה בו יותר משמץ משאלת לב שלא עמדה במבחן המציאות. בלי להיכנס לפרטים, למשל, עשרות אלפי שקלים ששולמו מכיסינו הפרטיים לא נספרו, וההנחה שאפשר לנהל את כל פעילות הספרייה בשליש משרה הוכחה כמופרכת ומזיקה. אנחנו מנסים ללמוד מן השגיאות. הספרייה גדלה ופעילותה התרחבה. התקציב הנוכחי הוא ריאלי. הוא יאפשר לה להתקיים בכבוד ולצמוח.
ותודה על התרומה.
מרית, אני מעדיף את בקט של הסיפורים ושל הטרילוגיה על פני בקט המחזאי
ועל חיבתי הבלתי נתונה למרסיה וקאמייה שהם סוג של גרסה מוקדמת של גיבורי מחכים לגודו
את כבר יודעת.
ואף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא…
שתי החברות שם למעלה כאלה מקסימות.
גם לי, בגילן, היה שיער ארוך עד הטוסיק.
ואם היה מתאפשר לי, הייתי לובשת בגדים של נסיכות כל יום.
בהצלחה מכל ליבי
משתפת כמובן. הלוואי ויכולתי לתרום כספית. יכולה ספרים מצוינים, כשמצבה של הספרייה יתייצב.
תודה לכל המאחלים והלוואי.
רוני, באשר לבגדי נסיכות – את כבר גדולה, מי מונע בעדך? 🙂
מרית לבשה בגדים מהאגדות כבר פני 35 שנים 🙂
מרית, אני שמח על העדכון באשר לעיריית תל אביב.
אני יודע שזה רחוק מלהבטיח את קיומה של הספריה
אבל זה יפה שמישהו שם הרים את הכפפה, והבין
את הצורך התרבותי המהותי לאוכלוסיה לא-קטנה של
מהגרי עבודה וילדיהם, המעוניינים לקרוא לא רק בעברית
אלא גם בלשונות המוצא (שפות האם).
[…] לדברים חשובים מאין כמותם של מרית בן ישראל על הסכנה הנשקפת לסגירתה של הספריה לילדי מהגרי העבודה הפועלת מזה כשנתיים בגן לוינסקי בתל אביב, ראו כאן. […]
מנסה להעביר גם למשרד הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס כאן בארץ, הפועל אף לתמיכה בגופים כביה"ס רוגוזין, ובנושאים דומים..
והערה נוספת: נקודת ההתחלה של עיריית ת"א-יפו ראויה, אך יש לפעול אף להגדלת סכום התמיכה מצדה.
אנונימי, תודה, זה יהיה נפלא אם הם יתמכו. אם יש סיכוי, נשמח לדעת למי בדיוק פנית כדי להמשיך ולטפל בזה.
ואנחנו פועלים ככל יכולתנו להגדלת התמיכה מהעירייה.
מרית, הידיעה נגעה לי בנקודה רגישה.. תחום העבודה שלי הוא בשיתוף עם הפדרציה וברגע שאקבל מענה – כל מענה – אשמח לשתף או להפנות.
[…] בן ישראל מספרת על ספריית גן לוינסקי, שתיסגר בינואר אם לא יימצא לה […]
what is the cost for a day? tal
I would love to help from LA…./I think kickstart is a great idea….do you need books in english?
חנה, כולם מציעים לנו ספרים וזה נחמד מאד, אבל אנחנו לא זקוקים לספרים עכשיו. אנחנו זקוקים למימון, כלומר כסף, אחרת הספרייה תחדל להתקיים. כל עזרה בכיוון הזה תתקבל בהוקרה ובתודה.
הכותרות שבחרת לפוסט עדיין מופיעה בפני ברגעים לא צפויים ומאפילה את מחשבתי. אימה מזוקקת ומנוסחת היטב.
🙂
[…] לדברים חשובים מאין כמותם של מרית בן ישראל על הסכנה הנשקפת לסגירתה של הספריה לילדי מהגרי העבודה הפועלת מזה כשנתיים בגן לוינסקי בתל אביב, ראו כאן. […]