חנה גוטמן היתה דודתו של אהוב לבי.
כלומר, היא לא הספיקה להיות.
את המכתב המלבב הזה היא כתבה לאחיה הגדול שעלה ארצה לבדו.
היא היתה בת שתים עשרה בערך (ט"ו טבת, תרצ"ט = ה4 בפברואר 1939).
ארבע שנים לאחר מכן היא נרצחה במיידנק.
גם על השואה
כמה הערות על "נוטות החסד" (או – זה יותר מדי אידיוטי מכדי להיות סכיזופרני)
*
קשור גם – על מות הילדה
*
[…] כותבת מרית בן ישראל בבלוג המעניין שלה : […]