Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘שחר מרום’

למי זה מיועד?

לאמנים בעלי מוטיבציה גבוהה, בתחילת דרכם, או בהמשכה, שרוצים ליצור לילדים: בוגרי בית הספר לתיאטרון חזותי, ציירים ופסלים, רקדנים וכוריאוגרפים, מעצבים, אנימטורים, מאיירים, במאים ואמנים מכל הסוגים והתחומים.

מטרת הקורס:

נחיתה רכה בעולם האמנות לילדים. מתן כלים גדולים וקטנים ליצירת תיאטרון חזותי או תיאטרון בובות אמנותי לילדים. פיתוח שפת תיאטרון ייחודית לילדים, מתוך הזהות האמנותית של כל משתתף. אימוץ אמנים חדשים ומאתגרים לתיאטרון הקרון.

ועוד כמה מילים:

הלימודים יהיו לגמרי הפקתיים. כל לימוד תיאורטי ייעשה בזיקה ישירה ליצירה. המשתתפים יתנסו ביצירה במגוון שפות אמנותיות: תיאטרון חפצים וחומרים, תיאטרון בובות, תיאטרון דימויים, תיאטרון סיפור, תיאטרון מחול ופיסול גוף. הם יתוודעו לטקסטים שונים לילדים ויעבדו אותם לבמה. כמו כן יתנסו בכתיבת תסריטים ומחזות ללא מילים. במהלך הקורס יינתן לתלמידים לווי אמנותי אישי על פי הצורך.

*

על תיאטרון בובות אמנותי לילדים ועל האמנים שילמדו בקורס:

על האוסף הכי הכי (הצגה של תיאטרון הקרון בהשראת שירי הייקו והפוטוריזם האיטלקי)

על קרקס קוביות (תיאטרון המחול והבובות הבאוהאוסי של גליה לוי גרד שתלמד בקורס)

למה הבלונדיניות תמיד זוכות בתפקידים הכי טובים?  (על "בתו של יאן" הצגתה של פטריסיה אודונובן שתלמד בקורס)

על השושנה ישנה, הצגתה של נעמי יואלי, במאית הבית של הקרון, שתלמד בקורס. על עבודתה של נעמי יואלי למבוגרים

חפצים מדברים, האתר של שחר מרום שילמד בקורס

על "קו נקודה" הצגתה החדשה של עלינא אשבל ממייסדי הקרון ואמנית נהדרת, בקרוב כאן.

להבין דרך הגוף, פוסט אורח מאת רוני מוסנזון נלקן שתלמד בקורס

רוני מוסזון נלקן היא גם שותפתי היקרה לכתיבת חפץ לב, יסודות תיאטרון הבובות האמנותי

רובוט פילה  שיצר עמית דרורי, מתוך עבודה בתהליך

לאתר תיאטרון הקרון

***

ובלי שום קשר אבל חשוב:

לקראת הקיץ הקרב

ספריית גן לוינסקי זקוקה

למקרר קטן כדי להרוות צמאים (ולאכסן קרטיבים).

אם ברשותכם מקרר קטן או מקפיא, אני פנו ל gardenlib@googlegroups.com

ותבואו על הברכה והתודה.

*

ואם כבר, אז גם זה (פרטים נוספים בהמשך):

Read Full Post »

זהו החלק השלישי והאחרון של המאמר על הקשר בין חייל הבדיל של אנדרסן לתיאטרון האֶפִּי של ברכט, לפסלי הגרוטאות של פיקאסו

לחלק הראשון
1. אנדרסן –  חייל הבדיל האמיץ

לחלק השני
2. ברכט – התיאטרון האפי של ברכט (על פי חייל הבדיל)

והחלק השלישי (אפילוג)
3. פיקאסו – ונוס של גז ואור ממסמרים 

פיקאסו הִרבה ליצור פסלים מגרוטאות. במקרים קיצוניים הוא פשוט השאיר את החפצים כמות שהם ורק קרא להם בשם חדש. למשל: "ונוס של גז" – השם שנתן למבער ישן של כיריים הדומה באופן מצחיק לפסלי הנשים הלא-גרוטאיים שלו (אחרי שהציב אותו על כַּן), או ראש של שור שיצר מצירוף של מושב וכידון של אופניים.

במקרים אחרים הרכיב פסלים מכל מיני גרוטאות ויצק אותם בברוזנה: למשל פסל עז שעטיניה היו כדי חלב במקור, בית הצלעות שלה – סל נצרים, עמוד השידרה שלה – לולב, קרניה – ענפי גפן, אבר המין שלה – מכסה מקופל של קופסת שימורים שהוכנס אל בין רגליה האחוריות, ופי הטבעת שלה – פיסת צינור. (פיקאסו, כפי שמעידה עליו פרנסואז ז'ילו, בת-זוגו באותה תקופה, לא הזניח שום פרט אנטומי, כל שכּן אנטומיה של אברי המין.)

יציקת הפסלים הללו היתה כרוכה בקשיים טכניים רבים. יום אחד, לאחר יציקה מייגעת של מסמרים ארוכים שייצגו את קרני האור הבוקעות מפסל של נר, שאלה אותו פרנסואז ז'ילו בשביל מה כל הטירחה? מדוע אינו מפסל אותם מאיזה חומר קונבנציונאלי?

"יש סיבה טובה לעשות זאת," הוא ענה. "החומר עצמו, הצורה והטקסטורה של הגרוטאות, נותנים לי לעיתים קרובות את המפתח לפסל כולו. האֵת שנראה כמו זנב נוצות של עגור, נתן לי את הרעיון לעשות עגור. אני זקוק לחפץ כדי לתפוס את המציאות על ידי שימוש במטאפורה. פסלי הינם מטאפורות פלאסטיות. […] במשך דורות דימו את ירכי האישה לאגרטל. שוב אין הדימוי הזה פיוטי. הוא הפך לקלישאה. אני לוקח אגרטל ויוצר ממנו אישה. כלומר אני לוקח מטאפורה שחוקה, מפעיל אותה בכיוון ההפוך ומעניק לה חיים חדשים. כך בדיוק קרה עם בית החזה של העז. מישהו יכול לומר שבית החזה דומה לסל נצרים. אני עובר מן הסל בחזרה אל בית החזה, אני מחזיר את המטאפורה אל המציאות."  ("מול הטירה עמדו כמה עצים סביב ראי קטן שבעצם אגם היה…" כותב אנדרסן בחייל הבדיל.)

"מטאפורה יכולה להישחק או להיסדק," ממשיך פיקאסו, "אבל אני לוקח אותה משם ומשתמש בה באופן כה בלתי צפוי שהיא מעוררת רגש חדש בתודעת הצופה, משום שהיא מפריעה לרגע את השיגרה שבזיהוי והגדרת מראה עיניו. קל מאד לפסל את הדברים הללו בשיטות מסורתיות, אלא שבדרך זו אני יכול להעסיק את תודעת הצופה בכיוון בלתי צפוי ולגרום לו לשוב ולגלות דברים ששכח."

ראשו של הקוף מורכב משתי מכוניות צעצוע שפיקאסו שדד מבנו. יש מן הסתם עוד אנשים שיכולים לקשר בין קרני שור לכידון של אופניים, אבל צריך להיות פיקאסו כדי לגלות במכונית פרצוף של קוף. האוזניים עשויות מידיות של כד חרס שמצא באשפה.

ולמי שאוהב – עוד חפצים שהפכו לדמויות בהצגת החפצים של שחר מרום "מעבר לים". מתאים לילדים ועוד יותר להורים שלהם. (גילוי נאות – אני מקורבת לתיאטרון הקרון ביותר מדרך אחת.)

חפצים מדברים – האתר של שחר מרום

Read Full Post »