Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘פליטים’

שתי ילדות מספריית גן לוינסקי (מספר רמי גודוביץ', מתנדב בספרייה):

יום אחד הגיע לספריה איזה אומלל שנראה חסר בית והחל לבהות בילדים במבט שלא היית שמחה שיבהו בילדיך או בילדי אף אחד. אחת הילדות ניגשה אליו והביטה בו במבט נוקב ותקיף והוא פשוט עזב את המקום.

אמרתי לה: "ראית את זה?"

והיא אמרה "כן".

ואז הוספתי: "מה זה הדבר הזה?!"

והיא אמרה: "תתבייש לך, רמי, זה לא "דבר", זה בן אדם!"

ועוד ציטוט מפי ילדה דראפורית. בתשובה לאחת מחברותיה שאמרה שהם היו הפליטים הראשונים שהגיעו לארץ, היא אמרה: "לא נכון, היהודים היו הפליטים הראשונים שהגיעו לארץ. אנחנו הגענו לכאן אחריהם כי ידענו שהם, שהיו פליטים, יגנו עלינו".

*

ביום ראשון (11.12) מתוכננת הפגנה שמארגן ברוך מרזל בהשתתפות מיכאל בן ארי

זו צעדה מרכבת ההגנה לגינת לוינסקי, בשעה 18:00

ההפגנה מתקיימת (במקרה או שלא) בשעות שבהן הספרייה פתוחה.

הספרייה אינה נוטלת חלק בהפגנה. היא פשוט תפעל כהרגלה.

כוחה  של הספריה הוא בעצם קיומה, מול כוחות השינאה.

אתם מוזמנים לבקר בספרייה ולהגן על הילדים והפליטים מפני המפגינים נגדם.

*

ולכל מי שתהה ודאג ומתעניין – המאמצים להצלת הספרייה נמשכים באינטנסיביות.  עדיין אין בשורות אבל יש קצות חוט ותקווה. וכמו כן:

ביום שבת, 27 בדצמבר, יצויין יום המהגר הבינלאומי בסינמטק תל אביב.

באירוע, שיתחיל בשעה 15:00, יתקיימו הרצאות, מופעים, דוכנים, ויוקרן הסרט "פליטים" של שי כרמלי פולק.

אנחנו נציב שם שולחן מידע והתרמה.

*

והיכונו היכונו –

בסוף דצמבר תתקיים מכירה של יצירות אמנות שיזם האמן  Know hope. ההכנסות יועברו לספרייה. פרטים בקרוב.

Know hope

*

Read Full Post »

עדכון של הרגע האחרון – שבת בבוקר ה-31 לאוקטובר:

אירוע פתיחת הספרייה יתקיים על אף מזג האוויר

ציוד ההגברה יהיה קצת יותר פשוט מחשש לגשם

אבל איש מן האמנים לא רצה לוותר על ההופעה!

עם מטריות או בלעדיהן – כולכם מוזמנים לחגוג איתנו!


בשבת הבאה, ה-31 לאוקטובר בשעה 17:00 נחגוג בגן לוינסקי את

פתיחת ספריית גן לוינסקי לקהילות הזרות בתל אביב

נתחיל בטקס רשמי בנוכחות ראש העיר

ונמשיך ברצף מצויין של הופעות מוסיקה וריקוד

רוב ההרכבים הם מהקהילות אך יש גם נציגות מקומית איכותית מאוד

רומבה-צ'ה אפרו קובני

קפיצות שבט הדינגה

אמבסדורס הרכב אפרו-ביט של מוסיקאים ממדינות אפריקה שונות

ריקוד הבמבוק ריקוד מסורתי של נשים פיליפיניות עם מקלות במבוק

סיסטם עלי היפ הופ רוסי ערבי ועברי

אפריקן דיוואס (הדיוות האפריקאיות) הרכב שירה של נשים אפריקאיות

ריקוד נפאלי מסורתי וחושני

ריקוד גינאי אייבי גדעון ופאייר ואקוואה מגאנה

וקבוצת תלמידות ריקוד אפריקאי
נגני ג'ם בה

מארש דנדורמה (הרכב ישראלי) מצויין של 14 נשפנים

ריקוד הודי מסורתי לגברים ומקלות

עד הסוף – ג'ם מתופפים וריקוד

מסיבה בלי די ג'יי

גן לוינסקי* נמצא בפינת שדרות הר ציון ורח' לוינסקי

אפשר להגיע במיניבוסים של קו 4 וקו 5

זה כמעט בסוף המסלול של שניהם

קרוב מאד לתחנה המרכזית החדשה

ההופעות יתחילו מיד לאחר הטקס ויימשכו אל תוך הלילה

בואו לחגוג איתנו

והפיצו לכל העברים

התמונה הזאת מעבירה משהו משמחת והתרגשות הפתיחה. צילם אלדד מאסטרו

כדי לתמוך בספרייה באמצעות פיי פאל לחצו כאן

התרומות חיוניות להמשך קיומה וכולן – קטנה או גדולה יתקבלו בתודה ובשמחה!

 

ספריית גן לוינסקי לעובדים זרים ופליטים

על הספרייה באנגלית

אופטימיות להשאלה – כתבה על הספרייה בגלריה של עיתון הארץ

איך אפשר לעזור? (בהרבה דרכים!)

חדשות הספרייה – פוסט מתעדכן

ספריית גן לוינסקי הוקמה על-ידי ארטים, צוות אמנות בינתחומי, בסיוע מסיל"ה – מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה של עיריית ת"א, שממשיך ותומך בתפעולה.

Read Full Post »

כאן יפורטו כל הדרכים שבהן תוכלו לעזור לספריית גן לוינסקי לעובדים זרים ופליטים בתרומה כספית, בהתנדבות להפעלה שוטפת של הספרייה, בהתנדבות להפעלות מיוחדות לילדים ולמבוגרים, בקיטלוג, בתרגום, בתרומת ספרים (לא בכל השפות. שימו לב בהמשך).

מעכשיו אפשר גם לתרום באמצעות פייפאל!

*

לספריית גן לוינסקי דרושים עד מאד ספרים בשפות: טיגריניה, טגאלוג, נפאלית והינדו.

תודה מעומק הלב על תרומת ספרים בערבית, לחנה עמית כוכבי, לשושי אדלשטיין מהספריה הלאומית ולשחר עג'מי!

מדף הספרים בערבית התעשר מאד בזכותכם!

**********************************************************************************

*

הספרייה זקוקה באורח קבע ל:

מתנדבים להפעלת הספרייה

הספרייה פתוחה בסופי שבוע – בימי ששי שבת וראשון בשעות אחר הצהריים.

אנחנו זקוקים למתנדבים שיפעילו אותה בעיקר בימי ששי וראשון. וחסרים לנו גם מתנדבים גברים.

הכישורים הדרושים – קרוא וכתוב, אהבת אדם ואהבת ספרים, ונכונות להתחייב לשתי משמרות בחודש.

אנא פנו לאפרת, רכזת המתנדבים  efratdavidov@mail.tau.ac.il 0545312798

ותבואו על הברכה!

מתנדבים לשעות סיפור והפעלות לילדים

אם אתם רוצים לנדב שעות סיפור או הפעלות לילדים (או למבוגרים)

אנא פנו לדפנה  0544287075  dafna.gardenlibrary@gmail.com

כסף (אי אפשר בלי)

עד כה תמכו כספית בפרויקט: מנהלת המאה, מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות. כמה אנשים פרטיים תרמו סכומים צנועים יותר. זה לא מספיק. עדיין חסרים לנו 95,000 ש"ח להשלמת המבנה ולהרצת הספרייה בשנה הקרובה. כמה מאיתנו מממנים את הגירעון מכיסם כדי לא לעכב את הפרוייקט.

אם אתם רוצים לעזור אתם יכולים לתרום. תרומה לספרייה היא הוצאה מוכרת.

כדי לתמוך בספרייה באמצעות פיי פאל לחצו כאן!

אפשר להפקיד ישירות בבנק הבינלאומי הראשון סניף ראשי ירושלים (מס' סניף 012) על שם ארטים, מס' חשבון 409-196967 ואנא שלחו את פרטיכם ל: arteam.il@gmail.com כדי שנוכל לשלוח קבלה. מי שרוצה לתרום בדרך אחרת מוזמן לכתוב לנו gardenlib@googlegroups.com

ארטים, צוות אמנות בינתחומי היא עמותה רשומה (ע"ר) מס' 580496198

גם תרומות צנועות יתקבלו בשמחה

למוסדות ובכלל – ניתן להזמין הרצאה/מפגש על הספרייה תמורת תרומה של 1,000 ₪.

מתרגמים

הספרייה מכילה ספרים באנגלית, צרפתית, רומנית, ספרדית, אמהרית, סינית, טגאלוג (פיליפינית), נפאלית, בנגלית, הינדית, תאית, ערבית (ובקרוב גם טורקית אם נצליח לגייס את הסכום הדרוש לרכישתם).

מדי פעם אנו זקוקים לתרגומים קצרים (של מילים בודדות עד כללי השאלה) ודרושים לנו דוברי השפות שיש להם גם מקלדות עם פונטים מתאימים לתרגום מזדמן. קשה לתאר כמה אנרגיה ונדנודים דורש לפעמים תרגום קטן ושטותי של שתי מילים כמו "ספריית הגן". אז אם אתם מוכנים להיות במאגר המתרגמים שלנו, אנא כיתבו לליאור או ל gardenlib@googlegroups.com

עזרה בקיטלוג

מדי פעם אנחנו עורכים יום קיטלוג מרוכז (בדרך כלל בסופי שבוע) כדי להכניס ספרים חדשים למערכת. אנחנו זקוקים למתנדבים, ללפטופים ולסורקים. אם אתם רוצים לקחת חלק ביום כזה – כיתבו לנו, או עקבו אחרי חדשות הספרייה.

מישהו שמבין במחשבים

הספרייה זקוקה לאישה או איש

המתמצאים בתוכנות אינטרנט ובמאגרי נתונים

להתנדבות של כמה שעות פעם או פעמיים בחודש!

הכישורים הנחוצים:

Good knowledge of HTML/CSS/JS, PHP and SQL technologies

Experience with the Koha framework is a big advantage

Comfortable with basic image editing techniques

*

ספרים

אנחנו זקוקים לספרי קריאה בערבית וכן למילון ערבי-עברי/עברי-ערבי, ומילון ערבי-אנגלי.

ספרי ילדים – הילדים לומדים במערכת החינוך הישראלית ורובם דוברי עברית. נשמח לקבל תרומה של ספרי ילדים חדשים או כחדשים בלבד, בעברית.

אטלס באנגלית – בעקבות בקשות הקוראים אנחנו זקוקים לתרומה של אטלס באנגלית, חדש או במצב טוב.

ספרי מבוגרים – נשמח לקבל ספרים חדשים או במצב טוב – בשפות הבאות: נפאלית, ערבית, אמהרית, הינדית, טיגרית וטורקית.

עדיין יש מקום בספריית הילדים

עוד תודות מעומק הלב
תודה ענקיתלגידי בלוך על העזרה בתכנות!תודה לקובי אוז, ליוסי מנחם יו"ר איגוד הנגנים שהתגייסו להשיג תוף לבני הדינקה, ולניר אצבעוני – בעל סדנה לבניית תופים שבנה תוף מסורתי בהתאם להנחיותיהם!
תודה לועד העובדים של בנק לאומי על חבילות השי והכיבוד לחג המולד!תודה לשחר מרום, למוטי ברכר, ולמשה טוויטו על ההצגות המשמחות!תודה גדולה לכל האנשים שתרמו ספרי ילדים חדשים-חדשים או כמעט, ולהוצאות הספרים היקרות:לדיסני שתרמו ארגזים על ארגזים, למרכז ההדרכה לספריות הידיד הנאמן, להוצאת ידיעות אחרונות, להוצאת גרף, להוצאת רימונים, להוצאת אישונים, להוצאת איגואנה, להוצאת אחיאסף, להוצאת מטר, להוצאת מפה, למט"ח, להוצאת עם עובד, ולבית הספר לטבע.

אנא ובבקשה הפיצו הלאה והלאה.

על ספריית גן לוינסקי לעובדים זרים ופליטים

על הספרייה באנגלית

אופטימיות להשאלה – כתבה על הספרייה בגלריה של עיתון הארץ

חדשות הספרייה – פוסט מתעדכן

הו יהיה שם שמח, בפתיחה החגיגית של ספריית גן לוינסקי! (כבר היה, ובכל זאת)

בלוג של מתנדבת בספרייה

ספריית גן לוינסקי הוקמה על-ידי ארטים, צוות אמנות בינתחומי, בסיוע מסיל"ה, מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה של עיריית ת"א, שממשיך ותומך בתפעולה.

Read Full Post »

"בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר."*  עגנון

ספריית גן לוינסקי למהגרי עבודה ופליטים הוקמה בשנת 2009 כפרוייקט אורבני-קהילתי-אמנותי של ארטים, צוות אמנות בינתחומי. כל פרט בה הוא פרי של מחשבה, נסיון לדייק ולהתאים את הצורה לתוכן.

הספרייה ממוקמת בגן לוינסקי, גן ציבורי ליד התחנה המרכזית בתל אביב. אין לה קירות או דלת. היא מורכבת משני ארונות ספרים הנתמכים בקירות המקלט הציבורי בלב הגן: קיר ספרים גבוה למבוגרים, ומולו ארון קטן יותר בגובהם של הילדים. דלתותיו של הארון הקטן נפתחות כלפי מטה והופכות לרצפת פרקט שעליה יושבים הילדים ומעיינים בספרים. הארון הגדול הוא שקוף ומואר מבפנים, כך שהספרים זורחים בלילות אל תוך הגן. בין הארונות יש רחבה המיועדת לעיון, קריאה ומפגשים חברתיים.

הספרייה זורחת בלילות

למה דווקא ספרייה?
כי אנחנו רואים את הזכות לספר כזכות יסוד של בני אדם. כי ספר זה דבר והיפוכו: גם בריחה ועיר מקלט כמו בציטוט היפה שלמעלה, וגם שפת אם ובית וזהות.

למה בגן לוינסקי?
כי זה המקום שבו מבלים מהגרי העבודה בסופי שבוע. היה חשוב לנו שהספרייה תבוא אל האנשים. שגם האנשים שמעמדם לא חוקי לא יחששו להגיע. שלא תהיה דלת ולא יהיה שומר שיבדוק את התיק או ישאל שאלות.

הדמיה ממוחשבת של הספרייה

הספרים
הספרייה מכילה כ-3500 ספרים בשפות שונות: מנדרינית, אנגלית, אמהרית, רומנית, ספרדית, צרפתית, ערבית, תאית, נפאלית, הינדית, טגאלו ועברית.
רשימות הספרים נערכו על ידי אנשי קשר בכל שפה. המבחר כולל קלסיקות ויצירות מופת בצד רבי מכר, ספרי מתח, קומיקס ורומנים רומנטיים. כל מה שאנשים רוצים ואוהבים לקרוא.

עברית
בספריית הילדים היו תמיד ספרים בעברית. לאחרונה החלטנו להוסיף עברית גם למדף המבוגרים כדי שכל תושבי הסביבה יוכלו ליהנות מהספרייה.

מיון לפי רגשות
מלכתחילה החלטנו לא לקחת שום פרט כמובן מאליו. זה בא לביטוי בבחירת המיקום והמבנה כמו בשיטת המיון של הספרים. החלטנו להמיר את שיטות המיון המקובלות בשיטה ייחודית המבטאת את רוח הספרייה.

כלומר: כל ספר מסומן במדבקה צבעונית של שפה ומספר קטלוגי, אבל מתחתיה יש מדבקה נוספת, רחבה, המתארת את הרגשות שהוא עורר בקוראים. ויתרה מזאת: הספרים אינם מסודרים לפי ז'אנרים או שמות סופרים, כמקובל, אלא לפי הרגש שהם מעוררים.

איך זה קורה בפועל?
בכריכה הפנימית של כל ספר יש מדבקה השואלת (בשפתו של הספר) "איזה מין ספר זה?" ולצדה שבע מילים המתארות רושם שספר יכול לעורר: מצחיק, משעמם, מוזר, מדכא, מרתק, מעורר השראה, עצוב. לכל רגש יש צבע משלו. קורא שמחזיר ספר נשאל על המילה המתארת את תחושתו. אם הקורא הראשון חשב שהספר מצחיק למשל, הספר יזכה במדבקה רחבה בצבע סגול ויונח במדף הספרים המצחיקים. אם הקורא הבא יסכים איתו – המדבקה הסגולה תחולק לשניים (לסמן את מספר הקוראים) ותחזור למדף המצחיקים. אבל נניח שהקורא השלישי יפסוק שהספר משעמם – המדבקה הבאה תחולק לשלוש: שני שלישים סגול והשליש העליון כחול, והספר יעבור למדף המשעממים. כי לא משנה כמה קוראים חשבו שהוא מצחיק, הקורא האחרון הוא שקובע.

כל פרט בשיטת המיון קשור למהות הספרייה:

ההחלטה לערבב את השפות, משקפת את רצוננו לערבב בין האנשים, לא לבדל ולא למיין לפי מוצא.

הספרייה היא עולם קטן, מקביל: הספרים נודדים בין המדפים כמו שקוראיהם נדדו/נודדים בעולם. הם נושאים איתם את ההסטוריה הרגשית שלהם.
מדבקת הרגשות היא פתח לשיחה על הספר, ראשי פרקים לשיחה החיה המתעוררת בין הקוראים.

ולא פחות חשוב – רצינו שיטה שבה כל אחד יוכל לשנות ולהשפיע, שבה כל אדם נחשב. ולכן המיקום של הספר אינו נקבע על פי דעת הרוב אלא על פי הקורא האחרון. גם אם עשרה אנשים חשבו שזה ספר מצחיק והאחד עשר חשב שהוא משעמם, הספר יעבור למדף המשעממים – עד לקורא הבא.

אתר הספריה (לא זה)
אתר הספרייה, הנמצא כעת בהקמה, יכיל את ההסטוריה הרגשית שצברו הספרים ויאפשר המחשה של "מפת-נדודיהם" בכל רגע נתון ולאורך ציר הזמן. המבקרים יוכלו לסדר את הספרים על המדפים הוירטואליים באופנים שונים שיעמיקו את היכרותם עם קהל הקוראים של הספריה, עם דעותיהם והעדפותיהם.

זאת ועוד: קטלוג הספריה מכיל כיום ספרים רבים המצוינים רק על פי מספרם הקטלוגי ותמונות הכריכה הקדמית והאחורית. לאתר תתווסף תוכנת ויקי שבה יוכלו מבקרים ברחבי העולם להשלים מידע על כל ספר וספר בשפת המקור. כך לדוגמה, יוכלו גולשי אינטרנט בסין להקליד בסינית את פרטי הספרים שבמנדרינית.

שגרה
הספרייה פועלת בסופי שבוע, בימי ששי, שבת וראשון בשעות אחר הצהריים. היא מופעלת על ידי כשבעים מתנדבים בראשות מנהל בשכר בהיקף של רבע משרה. כל משמרת מאויישת על ידי ארבעה מתנדבים. שניים מהם עובדים עם הילדים.

ילדי הספרייה
כשהתחלנו להפעיל את הספרייה נמשכה אליה קבוצה גדולה של ילדים שהסתובבה בגן ללא כל השגחה. רבים מהילדים האלה הפכו ל"ילדי הספרייה". הם מגיעים באופן קבוע וחלקם שוהים בה בכל שעות הפתיחה. די מהר גילינו שאחד התפקידים החשובים והלא מתוכננים של הספרייה הוא לאפשר לילדים כמה שעות של חום והגנה מפניי הנרקומנים, האלכהוליסטים ועובדי המין שנמצאים בגן במהלך השבוע. הספרנים מקריאים לילדים סיפורים ועוזרים להם בקריאה וכתיבה. חלק מהמתנדבים מעבירים חוגים, פעילויות וסדנאות. אחת לחודש, פחות או יותר, אנחנו מביאים הצגה, שעת סיפור "מקצועית" או תאטרון בובות. גם הפעילות הזאת נעשית בהתנדבות.

ספריית הילדים, ככה זה נראה ביום הראשון של ההרצה. מאז נוספו ילדים רבים וספרים רבים, ושוב תודה להוצאות שתרמו!

והעתיד?
"גם לקיים את הספרייה במתכונתה הנוכחית זו משימה לא קלה ולכן זו המטרה הראשונה," אומר האמן ליאור ווטרמן, מנהל הספרייה (הסטודיו שלו נמצא במקלט המשיק לספרייה). "אני חולם על מעין מרכז קהילתי שיצמח מהמקלט, מקום של אמנות ויצירה, מרכז קהילתי רב-תרבותי שישקף את המגוון התרבותי העצום שמביאות איתן הקהילות הזרות.

"אנחנו מתחילים לעבוד על יריד ספרים ואירועי אמנות ותרבות. ביוני למשל, הצגנו על הדשא ליד הספרייה את בלט בגן לוינסקי – ערב מחול ומוסיקה מסורתיים מסודן, סין, הודו, אקוודור ואתיופיה, ששיאו בהפקת מקור של הספרייה בהשתתפות רקדנים ישראליים, סודנים והודים.

מקימים ותומכים
ארטים, צוות אמנות בינתחומי (ע"ר) עמותה רשומה ללא כוונות רווח, יזמה והקימה את הספרייה. בקבוצה חברים: הדס עפרת – אמן רב תחומי ויזם תרבות, רומי אחיטוב – אמן מדיה, מרית בן ישראל – אמנית בינתחומית וסופרת, טלי תמיר – אוצרת, נמרוד רם – אמן, ויואב מאירי – ארכיטקט שגם תכנן את הספרייה בשיתוף עם הקבוצה.
ארטים הוקמה בשנת 2008 וזה הפרויקט הראשון שלה.

מסיל"ה – המרכז שהקימה עיריית תל אביב לטיפול והעצמת מהגרי העבודה והפליטים בעיר הפך לשותף מלא ונפלא בכל.

מתנדבים מקטלגים ספרים במשרדי מסיל"ה, ושוב תודה!

תודה מיוחדת לעיריית תל אביב על מאור הפנים והסרת מכשולים גדולים וקטנים, למנהלת המאה, מפעל הפיס, ומרכז ההדרכה לספריות על תמיכתם הכספית, ולכל החברות, האירגונים, השגרירויות, משרד החוץ הישראלי, הוצאות הספרים והאנשים הפרטיים שתרמו ספרים או עזרו בהטסתם מקצות העולם.

*

מבצע יום במתנה נמשך!

*

אופטימיות להשאלה כתבה על הספרייה בגלריה של עיתון הארץ

איך אפשר לעזור? (בהרבה דרכים!)

חדשות הספרייה – פוסט מתעדכן

הו יהיה שם שמח, בפתיחה החגיגית של ספריית גן לוינסקי! (כבר היה, ובכל זאת)

בלוג של מתנדבת בספרייה

עוד לינקים של-על הספרייה

* ותודה למגיב רואי חסון על הציטוט היפה והנכון.

Read Full Post »

מי שמגיע לכאן מדי פעם, אולי שם לב עד כמה אני מאמינה ב"צורה". אני תמיד מופתעת כשאנשים מתייחסים רק לתוכן, ומתייקים את הצורה במקרה הטוב, באגף "קישוט ומשחקים". כי מעבר לכל מה שאפשר לומר בזכותה, הצורה היא התוכן.

חשבתי על כך בעקבות חוק הפליטים. איך זה יכול להיות שאנשים לא רואים עד כמה החוק האוסר על הגשת עזרה לפליטים הוא נורא ומביש – לא רק באופן כללי, אלא דווקא כאן במדינה שחיה בצל ובדגל השואה?

והגעתי למסקנה שזה נובע מן החסך במטפורה. (ואם מישהו חושב שאני צינית או אירונית – אני לא. אני רק מנסה להתרחק מעט כדי לא לטבוע, ובד בבד גם להתחקות אחרי מקור השיבוש, אולי תימצא לו ארוכה).

אבל קודם כדאי אולי לחזור ולהסביר בקיצור את ההבדל בין מטפורה למטונימיה:

מטונימיה היא דימוי שמבוסס על סמיכות, על קירבה.
מטפורה היא דימוי שמבוסס על דימיון צורני.

שקלובסקי (הפורמליסט הרוסי) מסביר את ההבדל באמצעות דוגמא: אם אני יושבת ליד ילד קטן שמנסה למרוח חמאה על לחם ומורח אותה תוך כדי כך על אצבעותיו, ואני אומרת לו: "הי אתה, אצבעות חמאה!" זו מטונימיה. במקום להגיד שהאצבעות מרוחות בחמאה, אני מקצרת את הדרך וקוראת להן אצבעות חמאה.

לעומת זאת: אם אני יושבת ליד ילד קטן שהכל נופל לו מהידיים, ואני אומרת לו "הי אתה, אצבעות חמאה!" – זו מטאפורה. כי היא מבוססת על הדמיון: האצבעות חסרות כוח אחיזה כאילו נעשו מחמאה.

[ואגב – לאבחנה בין מטאפורה ומטונימיה יש השלכות גם על חיי היומיום. לפני שנים עשיתי תיאטרון בובות במסגרת "מדינת הילדים". כשהאירוע נגמר הגעתי אל משרדו של המנכ"ל לקבל את שכרי. ישבתי בחדר ההמתנה בצד בחורה חמודה ומטופחת ומקושטת למשעי (לעומת הופעתי הזרוקה). לבסוף יצא המנהל ממשרדו ואמר: "קודם הבובה." שתינו קמנו: אני בגלל המטונימיה (כי הבנתי את "הבובה" כ"זאת שעושה תיאטרון בובות"), והבחורה בגלל המטאפורה (בהיותה "הבובה'לה" החמודה). המנהל התכוון אגב למטונימיה. עד היום אני זוכרת את אי ההבנה שהתפשטה על פרצופה כשהמנהל הצביע עלי.]

המטונימיה היא הרבה יותר פרוזאית וצרת אופק ומסתכלת רק על מה שקרוב. המטאפורה הקרובה יותר לשירה ודורשת קפיצה מחשבתית; כדי לראות את הדימיון בין שני דברים שונים לכאורה, מוכרחים להתרחק מעט.

ובאשר לנמשל – אני מרגישה שאלה שיזמו את החוק המביש הזה, קוראים את השואה בצורה מטונימית. כיוון שאירעה ליהודים, היא קושרת מאז ולתמיד בינם לבין סבל וסכנה. אבל מי שחושב מטאפורית, לא יכול שלא לראות את הדימיון בין האיסור על עזרה לפליטים לבין האיסור על עזרה ליהודים (ומסתבר שהמובן מאליו הזה, אינו מובן לכולם).

התבנית המטונימית היא בדלנית ולאומנית. החמלה נמצאת במטאפורה, ביכולת לראות את הדמיון בין בני אדם, לראות את השווה בין מצוקתך למצוקתם. לא פלא שכל כך הרבה אנשים שכואבים את המצב מצטטים שירים. זה לא רק הנסיון לברוח מהקלישאות. השירה, כמו סוג של התעמלות תודעתית, מפתחת את החשיבה המטפורית ואת ההזדהות עם הזולת.

כשאמצא את השיר של אלתרמן על הלשון השבדית (שקרעים ממנו מבליחים כל הזמן בראשי) אוסיף אותו לכאן.

והנהו באדיבות איריס המגיבה והסורקת (תודה!)

הלשון השוודית / נתן אלתרמן

מעטים הם יודעי הלשון השוודית,
מי דובר בה, אולי רק השוודים עצמם.
כי ארצם בהרים ובפיורדים אובדת
וקטן ומוצנע העם.

ועת שוודיה אמרה: "הנני מקבלת
מגבול דניה את כל היהודים הגולים",
נוכחו וראו כל עמי החלד
כמה דל הוא בשוודית אוצר המילים.

כי רבות מדינות כבר כהנה הכריזו,
אך הללו הראו את גינזי לשונן,
במילות "אינפליטרציה", ו"קווטה", ו"ויזה"…
רק בשוודית
מילים שכאלה אינן.

ועת נער נמלט אל גבול שוודיה מציד,-
היא איננה פונה לעיין במפות.
היא פשוט מוליכה אותה פנימה לבית,
בלי לדעת כי זו שאלה של טרנספורט.

מדינות בעולם יש גדולות שבעתיים
ומקום בהן רב למחסה ומלון,
אך לפני הצילן איש טובע ממים
אוהבות הן תמיד להביט במילון.

יען שפת מילונן ססגונית כפרפר היא –
יש "קצה גבול של יכולת" או "כושר קליטה".
רק בשוודיה עוד חי המנהג הברברי,
להציע להלך כוס תה ומיטה.

ולכן הגדרות היא איננה בוררת
ואיננה מרבה דקדוקי מנגנון,
היא כותבת פשוט: "הכניסה מותרת",
ויסלח לה האל על דלות הסגנון.

ויאמר לה האל בדמעה: שוודיה, שוודיה, –
שתי מילים נשכחות את כתבת על פתחים
אך שוות הן טרקטטים ואנציקלופדיה,
כן… אפילו בריטניקה… כל הכרכים.

ואזי מלאכים בשירה ימללו
ואמרו זה לזה: מה רבה התהום,
אם שתי המילים הפשוטות האלו
הולידו דמעה בעיני מרום.

(הו, מה רבה התהום, וכמה תמים השיר הזה נשמע)

*

עוד באותו עניין

כמה מילים (אקטואליות?) על שירת דבורה

איציק מאנגר וחוק הנכבה

Read Full Post »

המשך…

Read Full Post »