Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘פיקניק’

שבע הערות על "חול וחול" של דרורה דומיני.

דרורה דומיני, "חול וחול", 2013/2008, מיצב; בד, סל פלסטיק, חול ושברי בניין

דרורה דומיני, "חול וחול", 2013/2008, מיצב; בד, סל פלסטיק, חול ושברי בניין

*

פיקניק

העבודה נקראת אמנם "חול וחול", אבל סל על שמיכה זה גם "פיקניק" בשפת חפצים. פיקניק נטול טבע אמנם, כמו ב"אלבישך שלמת בטון ומלט" של "בהרים כבר השמש מלהטת".

 

פרננדו בוטרו (צייר פיקניקים נלהב) הסל והשמיכה

פרננדו בוטרו (מתעד פיקניקים מושבע) הסל והשמיכה

*

ורק בסוגריים

מאטיס, כיתוב: משמאל, אנרי מאטיס, הסטודיו הוורוד, 1911. מימין, דרורה דומיני "חול וחול". == יש יופי בצורות של "חול וחול", כמעט מאטיס דל חומר ומינימליסטי של עידן השעתוק. (ואולי זאת רק אני שרואה מאטיס בכל מקום, אפילו אצל לוסיאן פרויד==)

משמאל, אנרי מאטיס, הסטודיו הוורוד, 1911. מימין, דרורה דומיני "חול וחול". יש יופי כמעט מאטיסי בצורות של "חול וחול", מאטיס דל חומר ומינימליסטי של עידן השעתוק. (ואולי זאת רק אני שרואה מאטיס אפילו אצל לוסיאן פרויד )

*

כלי לרוח

סל הפלסטיק הוא כלי קיבול מושלם. בזכות החורים אפשר להכניס לתוכו רבע דיונה מבלי לפרק או לקמט אותה. במבחן כניסה לבצלאל לפני שנים, הוטל עלי להמציא כלים לרוח ולמפולת. אבל לא צריך להמציא, הם כבר קיימים: כלי לרוח – רשת פרפרים, כלי למפולת – שעון חול.

*

הרמוניה

"חול וחול" הוא רגע של הרמוניה, דו קיום בין נדודים לביתיות, בין פנים לחוץ. הדיונה היא לא בתוך הסל ולא מחוצה לו; היא יכלה להיות חלק מן הסיפור על האישה שנדרשה להגיע למלך לא לבושה ולא עירומה, לא ברכב ולא ברגל, לא בדרך ולא מחוצה לה. (עוד על הסיפור הנפלא בפמיניזם המפתיע של האחים גרים).

*

ארעיות

אבל ההרמוניה מתעתעת. ברגע שמישהו ירים את הסל היא תתפרק. וזה יכול לקרות בכל רגע; החול, סל הפלסטיק ושמיכת הפּיקה רחוקים ככל האפשר מן השיש והברונזה הכבדים (והאירופאיים והיוקרתיים) הקסם של "חול וחול" נמצא בארעיות, בתיאטרון הלא ממומש של ההתפרקות.

*

חול, מים

בסיפור "נמפת המים" מאוסף האחים גרים, נופלים אח ואחות לבאר ונמפה רעה מעבידה אותם בפרך. בין השאר היא מאלצת את הילדה לשאת מים בחבית מחוררת.

14S

תום זיידמן פרויד, איור ל"נמפת המים" מאוסף האחים גרים

*

אי אפשר לקחת דיונה בסל קניות

ובמילים אחרות, אם לנסח את "חול וחול" כשורת שיר או כפתגם (וזה חלק מקסמו, האפשרות הזאת): "אי אפשר לקחת דיונה בסל קניות." ולזה יש גם הדהודים כלכליים-אקולוגיים-תרבותיים (החופים והנדל"ן וכיו"ב) וגם אישיים מאד, אבל לא ניכנס לזה הפעם.

 

*

למטה, "להחזיק צלופח בזנבו" (ביטוי שפירושו, לעשות משהו בלתי אפשרי), פרט מתוך הפתגמים ההולנדיים של פיטר ברויגל האב (1559). תודה לדורית נחמיאס שהביאה אותם לעיר האושר, אני חושבת שבגללם כתבתי את הפוסט.

"להחזיק צלופח בזנבו" פרט מתוך "הפתגמיים ההולנדיים" של פיטר ברויגל האב

"להחזיק צלופח בזנבו" פרט מתוך "הפתגמיים ההולנדיים" של פיטר ברויגל האב

*
עוד באותם עניינים

הרצפה הבלתי מטואטאת

כל הכלים השלמים דומים זה לזה

הפמיניזם המפתיע של האחים גרים

וודו וחפצי מעבר (על סופי קאל)

המשורר וחוקרת המשטרה

על הפיקניק האמנותי של ספריית גן לוינסקי

ואם כבר חול אז גם אבק? על אבק של ענבל פינטו ואבשלום פולק

*

Read Full Post »

הפיקניק האמנותי ושבוע הספר: פול אלואר ואשתו נוש, מאן ריי ורולאן פנרוז בפיקניק ליד קאן 1937. צילם לי מילר

*

נכון גם אתם משתוקקים להפוגה מן השנאה והשיסוי? לכמה שעות של סולידריות ושאר רוח ומוסיקה משובחת וכיבוד טעים. נכון אתם רוצים להרגיש שאפשר גם אחרת? להפגין בלי להפגין, ליהנות מכמה שעות של נחת רב-תרבותית ושל ביחד והכל בחינם? נכון אתם רוצים להיות שם ולעזור לזה לקרות?

זה קל מאד. פשוט תבואו לפיקניק האמנותי-מוסיקלי של ספריית גן לוינסקי, ביום שבת הקרוב ה16 ליוני, בין השעות 18:00-23:00

עדכון: בימים האחרונים נערך גירוש ברוטלי של סודנים (הורים נעצרים בשער בית הספר כשלוקחים את ילדיהם, עובדים נעצרים כאשר באים לקחת משכורת אחרונה ממעסיקיהם ועוד שלל סיפורים קשים יותר). כמה מ"ילדי הספרייה" כבר מבלים את לילותיהם בכלא לקראת גירוש. טיסת הגירוש הראשונה תתקיים בזמן האירוע. והפיקניק שנאצר באהבה ובמחשבה נראה יותר ויותר מופרך. כבר שבועות שאנחנו בודקים את עצמנו שוב ושוב ביחד עם פעילים חברתיים ונציגים מהקהילות הזרות. התהליך הזה נפתח מחדש כל הזמן לחושך המציאות. ייתכן שהאירוע יעבור שינויים, ובכל מקרה – אני כבר לא מסוגלת לדבר במילים שכתבתי. המשך יבוא.

עדכון נוסף, בוקר ה- 13 ביוני:

בהמשך לנאמר – רבים מן הפעילים והשותפים בספרייה מרגישים כי זה הזמן להראות סולידריות ושיתוף עם הקהילות, ועם זאת חוששים שזה לא הרגע לשמחה ולאסקפיזם מנותק מהמציאות.

לאחר התלבטויות ארוכות, החלטנו לשמר את מסורת האירועים של הספרייה ולא להרים ידיים. האירוע יתקיים בסימן של עצב ומחאה על הדרך הנוראה שבה בני אדם, ובהם אנשים וילדים יקרים ללבנו, מגורשים מהמדינה.

(ולא, אני לא מסירה מפה שום דימוי או מילה – גם זה ראי, הפער בין מה שדמיינו למה שקורה)

*

חלק ראשון – פיקניק אמנותי 20:30-18:00

למה פיקניק? כי זה ארעי ומלא נחת של שתייה ואכילה ושבת אחים גם יחד, ושיחה ואירוח ונדודים על דשא בין שמיכות.

איך זה יקרה? עשרות אמנים, ציירים, פסלים, צלמים, אמני וידאו, אנימציה ומיצג יציגו תערוכות אינטימיות ממיטב עבודתם, על שמיכות שייפרשו בדשא. בין המשתתפים: אורי בצון, אתי פוגרבינסקי, גבי קריכלי, דנה לב לבנת, יונתן אולמן, הגר יולזרי, הדס גרטמן, הילה לביב, הילה פלשקס, זהר סלע, יאיר מיוחס, יפעת גלעדי, יואב רבן, יעקב פטר מלץ, לוסיאנה קפלון, ליאור קריאל, מאיה אלרן, מיכל נאמן, מתן ישראלי, נטלי פורטונה באור, נעמי טנהאוזר, נתנאל פורגנג, סיוון גרוס, עדי סנד,  עירית מנור, ענת בראל, ענת ברזילי, רועי פביאן, רנן יצחקי, רקפת וינר, תום בוקשטיין ותמר רבן.

אמנות מכל הסוגים, כבדת ראש, מסורתית, חתרנית וכיפית. לוסיאנה קפלון ונתנאל פורגנג יציגו טלנובלה ביקורתית העוסקת בדת, במעמד, מגדר ויחסים בינאישיים. יאיר מיוחס ומתן ישראלי "יירדו לרֶגֶל" מירושלים לדרום תל אביב, והדס גכטמן (בתמונה למטה) בנתה שמלה ענקית בקוטר 4 מ' וגובה 2 מ' ובתוכה סולם. נשים וגברים מוזמנים לעלות בסולם וללבוש את השמלה שהופכת לבמה, ועליה הם מוזמנים לשיר, לדבר או לשתוק.  

*

חלק שני – מוסיקה

בין השעות 20:30-23:00 יתקיימו מופעים מוסיקליים בהשתתפות אמנים ישראלים ואמנים בולטים מן הקהילות הזרות. בין המשתתפים: אתיופיה – המוסיקאי הידוע דג'ן מאנצ'לוט במופע שירה ונגינה על הכלי האתיופי המסורתי 'מאסינקו'. / גאנה – פסקל בנד – פסקל אייזיק ניוטון מבצע מסגנון היי-לייף המסורתי המושפע מגוספל כנסייתי חומרים מקוריים עכשויים בצאת אלבום הבכורה "Don't kill me. / Black Guru – הרכב ישראלי צעיר ומבטיח שמנגן שילוב של מוזיקה מערב אפריקאית מסורתית עם מוזיקה מודרנית. / פיליפנים – הזמרת רוז – במופע שירה בשירי עם פיליפיניים מסורתיים / סודן – דרפור במופע הגנגן – ריקוד מסורתי מסאלית / הודו – מופע בוליווד / קולומביה – ריקוד "הקוּמבּיה", אחד המקצבים האפרו-קריביים המזוהים ביותר עם קולומביה. שילוב בין תופים אפריקאיים, מלודיות פרי עטם של המתיישבים הלבנים וריקודים אינדיאניים שמבטא את תערובת היסודות האתניים בתרבות הקולומביאנית.

*

חשוב מאד מאד: על פי דרישת המשטרה (כן, תהיה גם משטרה וגם אבטחה!) אנחנו זקוקים לכמה מתנדבים שיסתובבו בין האנשים, לבושים בווסטים צהובים (אלה של הרכבים), במשך חמש שעות האירוע. אנא פנו לדבי debby.farber@gmail.com ותבואו על הברכה!!!

*

אוצרות וניהול אמנותי: הדס עפרת חנה בן-חיים יולזרי הפקה וניהול מופעים: דבי פרבר, איל פדר

זו השנה הרביעית שהספרייה מקיימת אירוע תרבותי מרכזי רב-משתתפים ברחבי הגן, מתוך רצון לחגוג את הרב תרבותיות ולתת במה לקהילות השונות. ראו למשל האירוע הנפלא הזה.

*

במהלך הפיקניק יוקרנו על מסך גדול פיקניקים אמנותיים. אין לי מושג איזה, אבל אספתי כאן כמה להנאתכם. אפשר לראות בזה עוד מחווה לסיי שונגון הנפלאה, רשימת פיקניקים, בהמשך לרשימת הליצנים, רשימת הפייטות ורשימת התחפושות.

פרנסיסקו דה גויה

ברת מוריסו

על ברת מוריסו ועל פינוק ופמיניזם כתבתי פה

ארוחת בוקר על הדשא, אדואר מאנה

מתוך הסרט הנפלא של מוניקה גאלאב "יום יפה לפיקניק", מחווה מצמררת לציור של מאנה

על הסרט יום יפה לפיקניק ראו מרחב של גברים שרועים באמבטיות משתעשעים בצמות כרותות

בוטרו (פיקניק אחד מתוך רבים שצייר)

ז'ורז' סרה

תומאס קול

מלנדס

ברת מוריסו (זו התמונה השנייה שלה, אבל לא התאפקתי, הם כל כך שונים מהאחרים)

אנטואן ואטו (צייר מופלא, מרנין ומסתורי ומודרני במפתיע שעוד אגיע אליו)

איזק איזראלס

נחום גוטמן (ותודה לדודו פלמה)

בוב דורנברג

רוברט פרנק

ג'ורג'ונה או טיציאן (יש ויכוח)

פיקניק על חוף סלעי, נורמן רוקוול

*

*

לאירוע בפייסבוק – ושם יש גם מפה והוראות הגעה למי שצריך.

אנא שתפו והפיצו! ואם אתם משתוקקים, או אפילו סתם מוכנים ללבוש ווסטים צהובים זוהרים של סדרנים אנא פנו לדבי debby.farber@gmail.com זה ממש יעזור!

והכי חשוב שתבואו, פשוט תבואו לשמוח ולהיות.

ורק תראו איזה כיף היה בפעם קודמת (תמונות וסרטון)

כל מה שרציתם לדעת על ספריית גן לוינסקי

כתבה על הפיקניק בפלטפורמה, כתב עת לחינוך מוזיאלי

*

האירוע ביוזמת עמותת ארטים – צוות אמנות בין תחומי ובשיתוף מרכז מסיל"ה.

*

עדכון של אחרי: היה נפלא. מקווה להעלות תמונות. ובינתיים סרטון של מופע בוליווד מן האירוע:

*

Read Full Post »