Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘ספריית גן לוינסקי’

"יש לכבד את השחור … הוא איננו מתחנחן בפני העין ואיננו מעורר שום חושניות. הוא מייצג את הרוח יותר מכל צבע יפה המצוי על לוח הצבעים או במנסרה … בקושי מעריכים גם את העיפרון. בלובר, בגלריית הרישומים, ישנו מכלול אמנות כביר בהרבה וטהור יותר מזה של גלריית הציורים."

אודילון רדון, ינואר 1913

העיפרון השחור מאת ינאי פרי, כריכה

העיפרון השחור מאת ינאי פרי, כריכה

וראשית, תקציר: עיפרון שחור מגיע אל דף ריק ובורא לו עולם קטן ומושלם: אדמה ושמיים, בית קטן וחבר דמיוני בשם קשקושון: תרנגול עם מקור של תוכי, גוף של כלב, כנפי פרפר וזנב דינוזאורי. ואז מגיעים שלושה עפרונות צבעוניים. הם באו להציל את העיפרון השחור מאומללתו, להוסיף צבע לחייו. בלי לשעות לזעקותיו ולתחנוניו הם מקשקשים על הקירות ועל הרהיטים, צובעים את האוכל שלו ואפילו את החבר הדמיוני. העיפרון השחור מצייר חומה כדי לחסום אותם והם מציירים דחפור שמקעקע את החומה, הוא מקיף את עצמו בתעלה עם מפלצות רעבות והם מציירים עליה גשר, וכך הלאה במין חד-גדיא רב-תקופתי ורב-תחומי: אבירים, דינוזאורים, טנקים, אינדיאנים, רובוט בלתי מנוצח עד שהעיפרון הנואש מצייר מחק והפורעים מרימים ידיים ומסתלקים. לילה שחור ומיטיב יורד על העולם, והעיפרון השחור וקשקושון נרדמים וחולמים חלומות נהדרים.

אייר ינאי פרי, מתוך

אייר ינאי פרי, מתוך "העיפרון השחור". בספר "בפברואר כדאי לקנות פילים" טוען יואל הופמן ש"מורים אינם מספרים שיש פי טבעת מזהב" ( ומעופרת?)

אז ככה: קודם אכתוב על הצבע השחור, אחר כך על האלימות ולבסוף על המשמעות ועל סוף הסיפור.

*

אוסף הזהבים השחורים

פעם כשבני הגדול היה קטן הוא התבקש להגדיר את עצמו בארבע תכונות. הוא בזבז אחת מהן על "אוהב צבעים". בכלל לא ידעתי שיש תכונה כזאת עד שקראתי את הטופס, והרי גם אני כזאת, תמיד הייתי, זה בטח משהו גנטי; לסבא שלי, גדליה נאמן היה בית חרושת למשאבות מים. אהוב ליבי שעבד שם באיזה קיץ סיפר לי שגופה של כל משאבה (שבכלל נקבר באדמה) נצבע בשלושה צבעים. וכשניסה לברר את הסיבה, זקף מנהל העבודה את אצבעו ואמר: "אדון נאמן אוהב צבעים!"

כשהייתי קטנה היה לי אוסף זהבים בצבעים עזים וכדור ססגוני של דבלולי צמר שמרטתי מבגדים. עכשיו שגדלתי אני אוספת שחורים; התחלתי בגלל שלגייה. המלכה בקשה שתיוולד לה תינוקת שעורה לבן כשלג, פיה אדום כמו דם ושערה שחור כעורב. ומתישהו הבנתי שהמוות נטמן כבר במשאלה היפה, הוגנב לתוך הצבעים: הקור של השלג, דם הפצע ושחור העורבים אוכלי הגוויות. באותה תקופה בערך התחלתי ללקט שחורים: שמלה "דקה ושחורה כמו פיח" מסיפור של עמליה כהנא כרמון, או לילה "שחור ככריכת כתבי הקודש …. מתעופף כמו קמח שחור במאפיית דיי ברד האופה" מן המחזה הנפלא של דילן תומאס, או "חלב שחור של שחר" מפוגת המוות של פאול צלאן, וכן הלאה.

ואולי זה לא מקרה שעושרו של השחור נגלה לי דרך הספרות דווקא, דרך האותיות השחורות המכילות את כל צבעי הצבעים של העולמות. זה קשור גם לציטוט של אודילון רדון שבו פתחתי, וגם ל"העיפרון השחור" של ינאי פרי, שמתרחש קודם כל בתודעה.

"יום אחד כששאלו את טינטורטו מהו הצבע היפה ביותר, הוא ענה, הצבע הכי יפה הוא השחור!"

ג'ורג'ו ואסארי, מתוך "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר"

טינטורטו, הסעודה האחרונה

טינטורטו, הסעודה האחרונה, סוף המאה ה16. לחצו להגדלה

*

שלוש הערות על אלימות

על קיומו של "העיפרון השחור" למדתי מהבקורת הישרה והאמביוונלטית של טלי כוכבי בהפנקס (תודה, טלי). מתברר ש"האלימות" מעוררת אי-נוחות, ומתחשק לי למשש אותה קצת, בשלוש הערות:

1. ילדים הם חלשים. כל אחד יכול לנצח אותם ולכן הם מתעניינים מאד בכוח. מה יותר חזק ומי יותר חזק. זה לא אומר שהם אלימים. כשבני אוהב הצבעים היה בכיתה א' הוא ערך רשימת לוחמים. למרבה הצער היא אבדה במשך השנים, אבל היו בה אפצ'ים, הונים, נינג'ות, אינדיאנים, אבירים, סמוראים, פירטים ואחרים שהצטרפו למעין תהלוכת תחפושות או דף מאנציקלופדיה מצוירת.

אני חושדת שמה ששבר את המסתייגים היה הטנק שכמו הופך את הסיפור לעכשווי ו"אמיתי". אבל בשביל ילדים טנקים לא שונים בהרבה מאבירים (יהושוע פראוור מחבר "עולם הצלבנים" אמנם משווה ביניהם: "יעילותו בקרב של אביר רכוב, עוטה שריון כבד בימי הביניים," הוא כותב, "לא היתה פחותה מיעילותו של הטנק בימינו…") או מדינוזאורים. כולם דמיוניים ומוחשיים באותה מידה.

אייר ינאי פרי, מתוך

אייר ינאי פרי, מתוך "העיפרון השחור". יש משהו יפה באופן שבו מצייר פרי את אביזרי הלחימה והמפלצות. לכאורה הוא מעתיק אותם מהמציאות אבל בו בזמן הוא גם יוצר אותם קצת בצלמו של העיפרון ועל פי האנטומיה שלו; כלומר עם דגש על צורות שיניים וציפורניים ושאר חודים חרוטיים, ועל זיגזגים דמויי ה"צווארון" הזיגזגי של העיפרון. לרובוט האימתני בתמונה שלמעלה יש "ראשי נפץ" עפרוניים בתכלית. לחצו להגדלה!

 

2. האלימות הפיסית אינה מכוונת אל מי מהעפרונות שהם הגיבורים ה"אנושיים" של הסיפור (וגם הם בסך הכל עפרונות); כלי הנשק, הלוחמים וחיות הפרא הם בסך הכל ציורים, יצירי דמיון/ בובות משחק. שום דם לא נשפך בחד גדיא הזה ואף אחד לא מת. זה לא "באמת" כמו שילדים אומרים. זה דומה יותר ל"שיר ערש" שכתבה אלונה פרנקל בעקבות שיר עם פולני:

היה היה מלך. היה היה נסיך. היה היתה גם נסיכה. הם חיו בין ורדים, לא ידעו מרורים, וזאת ממש עובדה. אך סוף כה מר, מוות אכזר בגורלם נפל. את המלך אכל הכלב, את הנסיך אכל החתול, את הנסיכה עכבר אכל. שלא תהיה עצוב כל כך, כדאי שתדע: המלך היה מסוכר, הנסיך משוקולד, וממרציפן הנסיכה.

רנה מגריט, זאת לא מקטרת

רנה מגריט, זאת לא מקטרת

ולבסוף – אפשר למחוק את כלי הנשק והלוחמים, אבל אי אפשר למחוק את העיפרון השחור או את העפרונות הצבעוניים. הם קיימים ברמה אחרת, הם "אמיתיים".

אייר ינאי פרי, מתוך

העפרונות הצבעוניים מוונדלים. אייר ינאי פרי, מתוך "העיפרון השחור"

3. ועם זאת, יש אלימות בספר, אלימות נוראה. ונדליזם שמצופה בכוונות טובות ועליזוּת מפחידה. העפרונות הצבעוניים מקשקשים על היצירה של העיפרון השחור ועל ציפור נפשו, פשוטו כמשמעו. השתוללות הגרפיטי שלהם הזכירה לי את סצנת המוזיאון מבאטמן הראשון, שבה הג'וקר הססגוני (בגילומו של ג'ק ניקולסון) וחבר מרעיו מקשטים את התמונות.

*

"כילד חיפשתי את החשיכה ואת הצללים; אני זוכר שהיו לי הנאות עמוקות וייחודיות כאשר הסתתרתי מאחורי הווילונות הגדולים בפינות החשוכות של הבית…" אודילון רדון

אז על מה הסיפור?

"העיפרון השחור", כמו כל סיפור טוב, פתוח לכל מיני פרשנויות. גם כאלה שינאי פרי לא העלה מן הסתם על דעתו. העפרונות הצבעוניים האלה הם כל כך "כור ההיתוך" הציוני שמקשקש בעליזות ובמרץ על תרבויות "שחורות ונחשלות" כדי לגאול אותן מעצמן.

אבל אותי העיפרון השחור פשוט מחזיר לילדותי; לפולשנותם של המבוגרים שניסו להכתיב לי מחשבות, רגשות ו"ערכים", לדימוי של ילדות תמימה ועליזה שהוצמד לי בלי שום קשר למה שהרגשתי (בעיקר עצב, כמו בשיר של לורקה, "רומנסה על עוגמה שחורה"). אישה אחת שמכירה אותי מגן ילדים זוכרת שציירתי רק פרח אחד על כל דף. היא זוכרת שהתעקשתי והגננות כעסו על בזבוז הנייר. ולכן אני כל כך מאושרת בנצחונו של העיפרון השחור, וגם מבינה אותו, כי בלילה אחרי שמכבים את האור באמת אין מי שיגיד לך מה להרגיש ומה לחשוב ומה לחלום.

אודילון רדון, 1885

אודילון רדון, 1885 "פרח בִּצה, ראש אנושי ועצוב" ("בהדפסי אבן השחורים הם במלוא זוהרם," הוא כתב).

לטלי כוכבי יש בעיה עם סוף הסיפור, "שֶׁבּו, אמנם, העיפרון השחור וחברו קשקושון נשארים לבדם בחושך, הלילה יורד והם מרוצים להישאר לבד, אבל זו בעצם רק אשליה של פיתרון: הרי הצבעים שבהם העפרונות הצבעוניים מילאו את הבית, את החצר ואת גופו של קשקושון לא נעלמו. הם התכסו בשמיכה שחורה של חושך, אבל אחרי הלילה יבוא הבוקר… ואז – כל סביבתו של העפרון תהיה עדיין "נגועה" בצבע, מבחינתו, והוא שוב יישאר ללא פיתרון…"

אז אני אגיד לך, טלי יקרה, מה אני חושבת על הסוף. אני חושבת ש"העיפרון השחור" הוא מעין סיפור פרספונה רק הפוך: שם נחטפה ילדה על ידי האדס מלך השאול. אמה עשתה הכל כדי להחזיר אותה ולבסוף הושגה פשרה: הילדה הוחזרה אמנם לפני האדמה אבל נגזר עליה לבלות בשאול שלושה חודשים כל שנה. בחודשים האלה שוררים הקור והמוות על פני האדמה אבל כשפרספונה חוזרת לפני האדמה חוזר איתה גם האביב.

העיפרון השחור נחטף אל הצבע, וגם הוא כמו פרספונה לא יכול לחזור לשלמות ולתום הבראשיתי. אבל לפחות מחצית מהזמן ובאופן מחזורי העולם משחיר והופך שוב שלו.

אייר ינאי פרי, מתוך

אייר ינאי פרי, מתוך "העיפרון השחור"

*

בסוף מלחמת העולם הראשונה נסע מאטיס הצעיר לבקר את רנואר הזקן (והנערץ עליו) להראות לו כמה מציוריו. רנואר התבונן בציורים במורת רוח:

"למען האמת עלי להודות שתמונותיך אינן מוצאות חן בעיני," אמר. "אני כמעט מוכן לומר שאינך צייר טוב ואפילו שהינך צייר גרוע מאד. רק דבר אחד מונע אותי מלומר זאת. כשאתה מניח על הבד כתם שחור הוא נשאר שם. כל ימי טענתי שכיום כבר אין איש יודע להשתמש בשחור מבלי שייווצר חור בבד. שחור שוב אינו צבע. אולם אתה דובר את שפת הצבעים. וכשאתה שם את השחור, השחור נשאר. לפיכך, אף כי אין תמונותיך נראות לי כלל, ויש לי נטייה לומר שהינך צייר גרוע, אני סבור אחרי ככלות הכל, שהינך בכל זאת צייר."

אנרי מאטיס, שיחה

אנרי מאטיס, שיחה

*

זעקה אילמת, הערת שוליים לפוסט

עוד על צבע

כחול הוא צבע שערך הצהוב (כולל הסיפור המאלף על איך ציירנו צבעים בשחור לבן)

קוונטין טרנטינו והצבעים

דם, דמעות וצבעי מים

על הלובן של התפוז המכני

מי שאיבד ילד – על סיפור פרספונה

*

ובלי קשר אבל חשוב מאד!

בסוף השבוע הקרוב, כלומר היום ומחר תתקיים בבית בנימיני (מרכז הקרמיקה) ברחוב העמל 17, ת"א, תערוכת ההתרמה השלישית למען ספריית גן לוינסקי.

ההכנסות הכספיות משתי התערוכות הראשונות היו מקור המימון המרכזי לפעילות הספרייה ובסיס כמעט בלעדי לפעילותה השוטפת.

כיום, הספרייה מציעה אי של שפיות וידידות בלב שכונה הסובלת מדורות של הזנחה. בשנה האחרונה היא הרחיבה את פעילותה והיום היא כוללת מרכז תרבות, חוגי מוסיקה ואמנות לילדים ולמבוגרים, קבוצת תיאטרון של פליטים, להקות מוזיקה הפועלות במסגרת מרכז התרבות ואת האוניברסיטה הקהילתית שלנו (ה – CEC), בה לומדים אלפי סטודנטים בכל שנה מגוון רחב של קורסים.

מיטב האמנים הישראלים תרמו עבודה אחת או יותר. מעל 180 עבודות יפיפיות במחיר אחיד של 1250 ₪. זו הזדמנות בשבילכם וגם בשביל הספרייה. נשמח אם תפיצו את ההזמנה בכל דרך אפשרית!

1

Read Full Post »

מוקדש לאורנן ברייר, חייט הפלאים

.

הסעודה האחרונה (אחרי שיחזור)

לאונרדו דה וינצ'י, הסעודה האחרונה (אחרי שיחזור) לחצו להגדלה

.

פעם בסדנת תיאטרון חזותי, נתתי תרגיל: לצאת מתמונה. מישהי (השמות נשתכחו לצערי) בחרה בסעודה האחרונה של לאונרדו דה וינצ'י. לא בכל התמונה. היא הסתפקה בארבע הדמויות מימין. היא הכינה פיסת שולחן והעמידה את השחקנים מאחוריו כמו בציור.

אחר כך היא לקחה חוט ומחט ותפרה אותם זה לזה. לא את הבשר חלילה, רק את הבדים. את כל נקודות המגע בין חלקי הבגדים ובין הבגדים למפה. וכך הם היו צריכים לאכול ולשתות, בשיתוף פעולה כוריאוגרפי, מבלי שהתפרים ייפרמו.

.

הסעודה האחרונה (פרט עם סימוני תפרים)

הסעודה האחרונה (פרט, עם סימוני תפרים למי שרואה אותם)

.

זה היה רק תרגיל מהיר ללא המשך, אבל כמו שקורה לפעמים הוא נגע בפקעת של נושאים.

דו ממד, תלת ממד

הציור של לאונרדו הוא ייצוג של תלת-ממד לפי מיטב עדות הפרספקטיבה, אבל כשהוחזר על ידי התלמידה לתלת-ממד של המציאות היא התעלמה מן המקור בנאיביות מכוונת, והעתיקה אחד-לאחד את הדו-ממד הציורי, כאילו עבר על השחקנים מכבש (בלי תופעות הלוואי הרצחניות) ודחס אותם כפי שהם למין תבליט. כלומר גם דמויות שלא נגעו זו בזו במציאות – למשל דמות שנמצאת קצת מאחורי דמות אחרת – במציאות יש רווח ורק בציור יש להן קו גבול משותף – הקו נתפר. וכנ"ל גם נקודות המגע בין אדם לבין עצמו, אם זרוע מורמת נניח לגובה החזה, שרוולה ייתפר לחזה הבגד; התרגום המכני מתלת-ממד לדו-ממד וחוזר חלילה, משנה את התמונה בהדרגה, כמו במשחק הזה שבו מתרגמים משפט בתרגום גוגל שוב ושוב עד שקשה להכירו, והופך למין הרהור מיצגי על דו-ממד ותלת-ממד באמנות.

*

מגדר

תפירה כפעולה נשית מסורתית לעומת אמנות הציור של הגברים.

"כשהייתי קטנה כל הנשים בבית שלי השתמשו במחטים," אמרה לואיז בורז'ואה פעם, "מחטים תמיד הקסימו אותי, הכח המאגי שלהן. המחט משמשת לתיקון הנזק. זוהי תביעה לסליחה".

(מתוך פוסט על עבודת המחט של בורז'ואה, שבע במיטה. לא אחזור על הדברים, אבל כל הפוסט ההוא הוא מעין איבר בדיעבד של הפוסט זה).

דורית נחמיאס (פרט מתוך טרילוגיה)

דורית נחמיאס (פרט מתוך טרילוגיה)

*

קיבעון וכפייה

וזו גם עבודה על כפייה חברתית. על האופן שבו הסביבה מקבעת אותנו ונותנת לנו תפקיד שמאפשר מעט מאד תמרון ובחירה. פתאום נזכרתי ב"תמונת נישואין", עבודה של חביבה פדיה (מימי לימודיה בחזותי, השם לא נשתכח כי נשארנו בקשר) שהתרחשה כולה בתוך ועל רקע מיטה זוגית עומדת. באחד החלומות של הכלה מגיחות הסבתא והאמא של החתן מאחורי המיטה מצוידות במחטים ובחוטים ענקיים ותופרות אותה לסדין. תוך כדי כך מצלצל השעון המעורר אבל הסבתא והאמא ממשיכות לעבוד.

*

קהילה

ובו בזמן זו עבודה על שיתוף הפעולה ההכרחי כדי שהתפרים המחברים בין בני אדם לא יפקעו. "כולנו רקמה אנושית אחת חיה", שרה חוה אלברשטיין.

ב1981 יצר ויטו אקונצ'י את Community House פסל-בית סגור מפיברגלס גלי, מוקף בששה זוגות אופניים. דיווש על האופניים פתח את דלתות המבנה וחשף מסדרון עם חדרים סגורים משני צדדיו. השיטוט בבית היה תלוי במדוושים שיכלו לפתוח, לחסום או ללכוד מישהו באחד החדרים. השימוש בבית דרש שיתוף פעולה בין קהילת הצופים. הפסל היה מעין מודל של תלות הדדית (אקונצ'י אמנם ביקר את העבודה אחר כך כדרכו, כמכנית וגימיקית מדי, קרובה מדי לטריק של קוסם).

.

ויטו אקונצ'י, Community House 1981

ויטו אקונצ'י, Community House 1981

.

שיעור בפרימה

ובהמשך לויטו אקונצ'י ובחזרה לתפירה. בבית הספר לתיאטרון חזותי למדו בשעתו כמה תלמידים מהשטחים. ביניהם היה צייר מוכשר מעזה (גם שמו נשתכח לצערי). בשיעור הראשון נתתי תרגיל היכרות: לעצב פֶּה ולהפעיל אותו. התלמיד פיסל פה גדול מקלקר ותפר אותו בחוט צמר אדום. ואז הוא העביר אותו ביננו שנפרום ונפתח. (ואחר כך בשיחה כשאמרנו צנזורה, הוא התפלא מאד. זה לא עלה בדעתו. זה היה רק משחק).

.

אצבעות תפורות, יוכבד וינפלד 1974-1975

אצבעות תפורות, יוכבד וינפלד 1974-1975 לחצו להגדלה!

*

עוד באותו עניין

על שבע במיטה מאת לואיז בורז'ואה

הרצפה הבלתי מטוטאת

חיוכי האתמול והמחר על שלוש מונה ליזות (ועוד אחת)

איך לא ראיתי את גרון עמוק, חמש פעמים

***

ושתי הודעות משמחות, ואחת ישנה ועצובה:

הילה פלשקס, מתוך זכרונות חבושים

הילה פלשקס, מתוך זכרונות חבושים

הילה פלשקס המוכשרת נפרדת מילדותה בספר קומיקס מצולם.

היא מגייסת תמיכה בהדסטארט. היכנסו לדף הפרוייקט!

*

ומחר!!!  בספריית גן לוינסקי  אחד שחור חזק!

.

SHA

תיאטרון קהילתי שיצרה קבוצת מבקשי מקלט סודאנים בשאיפה ליזום שינוי חברתי בדרכי דיאלוג ופתיחות.

 הצגת הבכורה תתקיים מחר, יום שבת ה22.6  בשעה 20:00 בגן לוינסקי.

כולכם מוזמנים לשמוע סיפור חשוב ולהיחשף לקבוצת אנשים מיוחדת ומעוררת השראה.

במסגרת האירוע  שיתחיל ב 19:00  ויימשך אל תוך הלילה יתקיימו גם מופעי מוזיקה חיה של הקהילות השונות הפועלות בספרייה. מומלץ בחום!

לאירוע בפייסבוק

*

ולבסוף הישן והעצוב – ב29 ביוני, עוד שבוע בדיוק, ימלאו ארבע שנים למותה של פינה באוש.

כל שנה בתאריך הזה אני מעלה פוסט שקשור אליה (למשל חוג ריקודי פינה באוש) עד שייגמר לי. מזמינה את כל מי שרוצה להצטרף, לשתף במחשבות וזכרונות ורגשות ובכלל.

*

Read Full Post »

עדכון של הרגע האחרון – ציפור קטנה לחשה לי

שעוד המון אמנים נהדרים שלא מופיעים ברשימה

תרמו עבודות במחירי מציאה! מחר זה מתחיל…

*

אז ככה, זוכרים את ספריית גן לוינסקי?

אז עוד מעט קט נפתחת התערוכה השנתית השנייה למענה

ולמען מרכז התרבות שנפתח בה השנה

מתוך כוונה לחזק את הקהילה ואת האמנות, התרבות והחינוך בשכונה

התערוכה הראשונה ביוזמת האמן Know Hope איפשרה לספרייה לפעול במשך שנה שלמה!

*

*

עזרו לנו להמשיך ולפעול למען תרבות ואמנות בשכונה

ספריית גן לוינסקי משרתת את תושבי שכונת נווה שאנן ואת הקהילות הזרות בסביבה. היא כוללת ספריית השאלה ב-16 שפות, מרכז אחר הצהריים לילדים ואירועי תרבות חינמיים לקהל הרחב.

במקלט הצמוד לספרייה נחנך לאחרונה מרכז תרבות חדש, המציע חוגים, הרצאות וקורסים למבוגרים ולילדים, ומאפשר לספרייה בין השאר, לפעול גם בימות הגשמים.

בתערוכה יוצגו וימכרו גם עבודות הקרמיקה ופסלי החיות שנעשו על ידי אורחי הפיקניק האמנותי שערכנו בגינת לוינסקי בחג השבועות

פסלון מתוך הפיקניק האמנותי, עבודה משותפת של רועי פביאן עם הקהל. צילום: דנה בן-חיים

*

אנחנו מודים למרסל, מנהלת בית בנימיני על התמיכה באירוע, לאמנים הרבים שתרמו מעבודותיהם, לבירה מכבי על השתייה בתערוכה, ותודה נוספת ל-Know Hope על התערוכה הראשונה

לאירוע בפייסבוק

*

ומי שלא יכול להגיע יכול סתם לתרום לספרייה באמצעות פייפאל

או לשלוח צ'ק לפקודת עמותת ארטים ת.ד 8311 ירושלים 91082

או להפקיד את הכסף ישירות בבנק הבינלאומי הראשון סניף ראשי ירושלים (מס' סניף 012) על שם ארטים, מס' חשבון 409-196967  ואנא שלחו את פרטיכם ל: gardenlib@googlegroups.com כדי שנוכל לשלוח קבלה.

ספריית גן לוינסקי הוקמה על-ידי ארטים, צוות אמנות בינתחומי, בסיוע מסיל"ה – מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה של עיריית ת"א, שממשיך ותומך בתפעולה.
ארטים, צוות אמנות בינתחומי היא עמותה רשומה (ע"ר) מס' 580496198

*

לכל הלינקים הקשורים לספרייה

*

אתם מוזמנים להעתיק, לשתף ולהפיץ בכל דרך אפשרית

ותבואו על הברכה

*

ובאותה הזדמנות (לא קשור אבל גם כן, בכל מיני חוטים)

.

תרבות ואמנות במרחב הציבורי
.
או בואו לראות מה לא יקרה אף פעם במגדלי השן של התרבות
.
ביום חמישי 29 לנובמבר יתקיים פסטיבל הפנזינים 3 בקומה 5 בתחנה המרכזית החדשה
(ראו פסקה אחרונה בכתבה מגלריה של עיתון הארץ)
.
האירוע יכלול שוק פנזינים (מגזין בהוצאה עצמית), תערוכות אמנות פלסטית ווידאו, מוסיקה, מייצג, הקרנות סרטים, מספרה פעילה, יעוץ אמנותי בשקל וכו', יתקיים במסדרון סגור שנפתח במיוחד לכבודנו בקומה 5 בתחנה ובחנויות נטושות במקום, מ18:00 בערב יום ה' ועד 4:00 לפנות בוקר יום ו'. הכניסה חופשית כיאה לתרבות 'עשה זאת בעצמך' (DIY), או בגרסה המקומית שלה 'עשה זאת לזולתך'.
.
פרטי הגעה:
רועי פביאן 052-4341202
יוסי למפל 050-6919703
*

Read Full Post »

שלוש הודעות:

האחים גרים

גוסטב דורה, סביבות 1862, כיפה אדומה

ביום שלישי הקרוב, ה-23 לאוקטובר בשעה 18:00 אני מרצה באוניברסיטת בן גוריון על:

תכנים שאי אפשר לכתוב בשפה רציונלית: על אוסף המעשיות של האחים גרים

זו ההרצאה הראשונה בקורס יצירות מופת בספרות העולם – סדרת הרצאות על אבני דרך בספרות העולם, המיועדות לסטודנטים ולקהל שוחר ספרות המבקש להרחיב את אופקיו.

לרשימת ההרצאות המלאה. פרטים נוספים במחלקה לספרות עברית 08-6461132

ההרצאה תתקיים בבניין 92 אולם 1 ויש אפילו מפה (לחצו להגדלה).

*

כנס על ספרות ילדים

ב-5.11.12 יתקיים במדיטק חולון כנס על ספרות ילדים ביוזמת הפנקס כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים, בשיתוף עם חנות הספרים סיפור פשוט, ובהשתתפות אורנה גרנות, אבירמה גולן, ורד גינזבורג, עטרה אופק, תמר ורטה-זהבי, טלי כוכבי, יותם שווימר, מירה רשתי, שהם סמיט, שירה לפידות, ד"ר יעל דר, מיכל פז-קלפ, תמר הוכשטטר. אורן משה, אורי אשי, חנוך פיבן, נורית זרחי (שיצא לה לפני חמש דקות ספר חדש נהדר בשם טינקרטנק שאייר דוד פולונסקי!) רותו מודן ואני.

במהלך הכנס תתקיים במקום מכירת ספרי ילדים ונוער של הוצאות ספרים עצמאיות המתמחות בספרי ילדים, ויוצגו עבודות של סטודנטים מ"בצלאל" שהשתתפו בסדנת איור בהנחיית רותו מודן.

מחיר כרטיס: 75 ש"ח, סטודנטים – 60 ש"ח, כולל עותק של אסופת שירה מקורית לילדים. להזמנת כרטיסים: 03-5021552.

כאן ניתן לקרוא את התוכניה המלאה של הכנס, וכאן ניתן להתרשם מהבלוגים של המאיירים שלקחו חלק באסופת השירה.

*

ולבסוף שמחה רבה –

ספריית גן לוינסקי פותחת מרכז תרבות במקלט הצמוד לספרייה!

במרכז יערכו קורסים פתוחים לכל במחיר סמלי. תוכנית הקורסים למבוגרים ולילדים, פנייה למתנדבים וכל מה שעדיין צריךכאן.

בואו לחגוג איתנו את הפתיחה, ביום שבת ה20 לאוקטובר, החל מ14:30. בתוכנית: סדנת ג'אגלינג ומופע, איפורי פנים ומופע בועות סבון, הקרנת סרט ילדים בפנים וסדנת אקרובאלנס לכל המשפחה על הדשא, טיפולי פלדנקרייס (לנרשמים בעת האירוע), סדנת יצירה לילדים וסדנת תנועה.
17:00-20:00 הופעות חיות של שלל אמנים – לירון עמרם, שבט המסליט מסודן, הרכב מסורתי מהרי הנובה בסודן, רוז ואפריל מהפיליפינים Jack In The Box, Old Man River
18:30 הרצאה בנושא זכויות פליטים, 20:30 הקרנת סרט מבוגרים אשר ימשיך לשיח פתוח בנושא.

לחצו להגדלה

Read Full Post »

הפיקניק האמנותי ושבוע הספר: פול אלואר ואשתו נוש, מאן ריי ורולאן פנרוז בפיקניק ליד קאן 1937. צילם לי מילר

*

נכון גם אתם משתוקקים להפוגה מן השנאה והשיסוי? לכמה שעות של סולידריות ושאר רוח ומוסיקה משובחת וכיבוד טעים. נכון אתם רוצים להרגיש שאפשר גם אחרת? להפגין בלי להפגין, ליהנות מכמה שעות של נחת רב-תרבותית ושל ביחד והכל בחינם? נכון אתם רוצים להיות שם ולעזור לזה לקרות?

זה קל מאד. פשוט תבואו לפיקניק האמנותי-מוסיקלי של ספריית גן לוינסקי, ביום שבת הקרוב ה16 ליוני, בין השעות 18:00-23:00

עדכון: בימים האחרונים נערך גירוש ברוטלי של סודנים (הורים נעצרים בשער בית הספר כשלוקחים את ילדיהם, עובדים נעצרים כאשר באים לקחת משכורת אחרונה ממעסיקיהם ועוד שלל סיפורים קשים יותר). כמה מ"ילדי הספרייה" כבר מבלים את לילותיהם בכלא לקראת גירוש. טיסת הגירוש הראשונה תתקיים בזמן האירוע. והפיקניק שנאצר באהבה ובמחשבה נראה יותר ויותר מופרך. כבר שבועות שאנחנו בודקים את עצמנו שוב ושוב ביחד עם פעילים חברתיים ונציגים מהקהילות הזרות. התהליך הזה נפתח מחדש כל הזמן לחושך המציאות. ייתכן שהאירוע יעבור שינויים, ובכל מקרה – אני כבר לא מסוגלת לדבר במילים שכתבתי. המשך יבוא.

עדכון נוסף, בוקר ה- 13 ביוני:

בהמשך לנאמר – רבים מן הפעילים והשותפים בספרייה מרגישים כי זה הזמן להראות סולידריות ושיתוף עם הקהילות, ועם זאת חוששים שזה לא הרגע לשמחה ולאסקפיזם מנותק מהמציאות.

לאחר התלבטויות ארוכות, החלטנו לשמר את מסורת האירועים של הספרייה ולא להרים ידיים. האירוע יתקיים בסימן של עצב ומחאה על הדרך הנוראה שבה בני אדם, ובהם אנשים וילדים יקרים ללבנו, מגורשים מהמדינה.

(ולא, אני לא מסירה מפה שום דימוי או מילה – גם זה ראי, הפער בין מה שדמיינו למה שקורה)

*

חלק ראשון – פיקניק אמנותי 20:30-18:00

למה פיקניק? כי זה ארעי ומלא נחת של שתייה ואכילה ושבת אחים גם יחד, ושיחה ואירוח ונדודים על דשא בין שמיכות.

איך זה יקרה? עשרות אמנים, ציירים, פסלים, צלמים, אמני וידאו, אנימציה ומיצג יציגו תערוכות אינטימיות ממיטב עבודתם, על שמיכות שייפרשו בדשא. בין המשתתפים: אורי בצון, אתי פוגרבינסקי, גבי קריכלי, דנה לב לבנת, יונתן אולמן, הגר יולזרי, הדס גרטמן, הילה לביב, הילה פלשקס, זהר סלע, יאיר מיוחס, יפעת גלעדי, יואב רבן, יעקב פטר מלץ, לוסיאנה קפלון, ליאור קריאל, מאיה אלרן, מיכל נאמן, מתן ישראלי, נטלי פורטונה באור, נעמי טנהאוזר, נתנאל פורגנג, סיוון גרוס, עדי סנד,  עירית מנור, ענת בראל, ענת ברזילי, רועי פביאן, רנן יצחקי, רקפת וינר, תום בוקשטיין ותמר רבן.

אמנות מכל הסוגים, כבדת ראש, מסורתית, חתרנית וכיפית. לוסיאנה קפלון ונתנאל פורגנג יציגו טלנובלה ביקורתית העוסקת בדת, במעמד, מגדר ויחסים בינאישיים. יאיר מיוחס ומתן ישראלי "יירדו לרֶגֶל" מירושלים לדרום תל אביב, והדס גכטמן (בתמונה למטה) בנתה שמלה ענקית בקוטר 4 מ' וגובה 2 מ' ובתוכה סולם. נשים וגברים מוזמנים לעלות בסולם וללבוש את השמלה שהופכת לבמה, ועליה הם מוזמנים לשיר, לדבר או לשתוק.  

*

חלק שני – מוסיקה

בין השעות 20:30-23:00 יתקיימו מופעים מוסיקליים בהשתתפות אמנים ישראלים ואמנים בולטים מן הקהילות הזרות. בין המשתתפים: אתיופיה – המוסיקאי הידוע דג'ן מאנצ'לוט במופע שירה ונגינה על הכלי האתיופי המסורתי 'מאסינקו'. / גאנה – פסקל בנד – פסקל אייזיק ניוטון מבצע מסגנון היי-לייף המסורתי המושפע מגוספל כנסייתי חומרים מקוריים עכשויים בצאת אלבום הבכורה "Don't kill me. / Black Guru – הרכב ישראלי צעיר ומבטיח שמנגן שילוב של מוזיקה מערב אפריקאית מסורתית עם מוזיקה מודרנית. / פיליפנים – הזמרת רוז – במופע שירה בשירי עם פיליפיניים מסורתיים / סודן – דרפור במופע הגנגן – ריקוד מסורתי מסאלית / הודו – מופע בוליווד / קולומביה – ריקוד "הקוּמבּיה", אחד המקצבים האפרו-קריביים המזוהים ביותר עם קולומביה. שילוב בין תופים אפריקאיים, מלודיות פרי עטם של המתיישבים הלבנים וריקודים אינדיאניים שמבטא את תערובת היסודות האתניים בתרבות הקולומביאנית.

*

חשוב מאד מאד: על פי דרישת המשטרה (כן, תהיה גם משטרה וגם אבטחה!) אנחנו זקוקים לכמה מתנדבים שיסתובבו בין האנשים, לבושים בווסטים צהובים (אלה של הרכבים), במשך חמש שעות האירוע. אנא פנו לדבי debby.farber@gmail.com ותבואו על הברכה!!!

*

אוצרות וניהול אמנותי: הדס עפרת חנה בן-חיים יולזרי הפקה וניהול מופעים: דבי פרבר, איל פדר

זו השנה הרביעית שהספרייה מקיימת אירוע תרבותי מרכזי רב-משתתפים ברחבי הגן, מתוך רצון לחגוג את הרב תרבותיות ולתת במה לקהילות השונות. ראו למשל האירוע הנפלא הזה.

*

במהלך הפיקניק יוקרנו על מסך גדול פיקניקים אמנותיים. אין לי מושג איזה, אבל אספתי כאן כמה להנאתכם. אפשר לראות בזה עוד מחווה לסיי שונגון הנפלאה, רשימת פיקניקים, בהמשך לרשימת הליצנים, רשימת הפייטות ורשימת התחפושות.

פרנסיסקו דה גויה

ברת מוריסו

על ברת מוריסו ועל פינוק ופמיניזם כתבתי פה

ארוחת בוקר על הדשא, אדואר מאנה

מתוך הסרט הנפלא של מוניקה גאלאב "יום יפה לפיקניק", מחווה מצמררת לציור של מאנה

על הסרט יום יפה לפיקניק ראו מרחב של גברים שרועים באמבטיות משתעשעים בצמות כרותות

בוטרו (פיקניק אחד מתוך רבים שצייר)

ז'ורז' סרה

תומאס קול

מלנדס

ברת מוריסו (זו התמונה השנייה שלה, אבל לא התאפקתי, הם כל כך שונים מהאחרים)

אנטואן ואטו (צייר מופלא, מרנין ומסתורי ומודרני במפתיע שעוד אגיע אליו)

איזק איזראלס

נחום גוטמן (ותודה לדודו פלמה)

בוב דורנברג

רוברט פרנק

ג'ורג'ונה או טיציאן (יש ויכוח)

פיקניק על חוף סלעי, נורמן רוקוול

*

*

לאירוע בפייסבוק – ושם יש גם מפה והוראות הגעה למי שצריך.

אנא שתפו והפיצו! ואם אתם משתוקקים, או אפילו סתם מוכנים ללבוש ווסטים צהובים זוהרים של סדרנים אנא פנו לדבי debby.farber@gmail.com זה ממש יעזור!

והכי חשוב שתבואו, פשוט תבואו לשמוח ולהיות.

ורק תראו איזה כיף היה בפעם קודמת (תמונות וסרטון)

כל מה שרציתם לדעת על ספריית גן לוינסקי

כתבה על הפיקניק בפלטפורמה, כתב עת לחינוך מוזיאלי

*

האירוע ביוזמת עמותת ארטים – צוות אמנות בין תחומי ובשיתוף מרכז מסיל"ה.

*

עדכון של אחרי: היה נפלא. מקווה להעלות תמונות. ובינתיים סרטון של מופע בוליווד מן האירוע:

*

Read Full Post »

הספרייה ניצלה מסגירה, הידד! השנה הבאה מובטחת ועכשיו היא זקוקה (בדחיפות) למנהל/ת.

*

ספריית גן לוינסקי פועלת מזה כשנתיים בגינת לוינסקי בנווה שאנן. על קהל קוראיה נמנים ילדים ומבוגרים, השייכים לקהילות מהגרי העבודה, הפליטים והישראלים הוותיקים. הספרייה פועלת בשעות אחר הצהריים בימי שישי, שבת וראשון ומציעה גם פעילויות קהילתיות ותרבותיות שונות לתושבי השכונה. (למידע נוסף).

התפקיד כולל:

  • אחריות כוללת על ניהול ותפעול שוטף של הספרייה.
  • אחריות על גיוס, ליווי, חניכה וניהול צוות המתנדבים.
  • סיוע בגיוס משאבים ובקשר עם תורמים.
  • אחריות על ניהול ויוזמה של פעילות קהילתית בספרייה עם ילדים, בני נוער ומבוגרים.
  • סיוע בהצמחת מרכז תרבותי ובפיתוח יוזמות תרבותיות בשיתוף קהילות מהגרי העבודה והפליטים.

המשרה כוללת פן סוציאלי ופן תרבותי ואמנותי. לפיכך נדרשים הכישורים הבאים:

כושר ניהול מצויין ויחסי אנוש מעולים, אחריות ותשומת לב לפרטים ולאיכות, גמישות ורוחב אופקים, נכונות ופתיחות לקשר עם קהילת קוראים רב-תרבותית, זיקה לתרבות ולאמנות בכלל ובפרט לעושר התרבותי של הקהילות, נכונות לעבודה בסופי שבוע שבהם מתבצעת עיקר הפעילות של הספרייה.

היקף המשרה בין 50% ל-75% (ההיקף ייקבע בהתאם ליכולות המנהל/ת. יש אפשרות לחלק את המטלות בין המנהל/ת לבין אדם נוסף).

הכניסה לתפקיד מיידית

המעוניינים מתבקשים לשלוח קורות חיים, וכן 250 מילים על למה הם רוצים לנהל את הספרייה.  ophrat@gmail.com

אם מעולם לא בקרתם בספרייה אנחנו ממליצים לבקר בה בשעות הפעילות כדי להתרשם.

רק מועמדים מתאימים יוזמנו לראיון. ראיונות ראשונים ייערכו כבר ביום ראשון ה8 לינואר בשעות הבוקר עד הצהריים. וביום שלישי ורביעי ה10 וה11 לינואר בשעות הערב.

(וכן, זה ברגע האחרון. לא העזנו לשכור מישהו לפני שנדע שאנחנו יכולים לשלם לו.)

עדכון: הגשת המועמדות לניהול הספרייה נסגרה.

אנו מודים לכל הפונים. עד סוף שבוע הבא נסיים את הראיונות ונבחר מנהל.

עדכון:

בשעה טובה בחרנו מנהל. המנהל החדש הוא איל פדר והוא כבר התחיל לעבוד.

תודה מיוחדת ליעל מאיר ולמסיל"ה שותפתנו הוותיקה. תודה לכל אלה שטרחו והציגו את מועמדותם.

קבלנו למעלה מ70 פניות, מאנשים בעלי נסיון, כישורים ואיכפתיות מעוררת השראה.

אנחנו מזמינים אתכם להתנדב בספרייה ולעשות בה את הפרוייקטים המדליקים שלכם!

ליצירת קשר עם איל:   eyal.feder@gmail.com

*

Read Full Post »

באירוע מיוחד שיזם האמן  Know Hope

יימכרו במשך יומיים

עבודות אמנות שתרמו 25 אמנים ישראלים מובילים

במחיר אחיד של 1,000 ₪

ההכנסות יועברו לספריית גן לוינסקי

*

יום חמישי 29.12  בשעות 18:00-23:00

יום שישי 30.12 בשעות 10:00-17:00

בסדנת "בעלי המלאכה" רחוב י. ל. פרץ 15 ת"א

*

לדברי know Hope, "אני צופה ומעריץ את פעילות ספריית גן לוינסקי ממרחק. הייתי עד לפועלה ולהשפעתה על הקהילה ואני חש שזה חשוב לפעול להמשך הפעילות וההתפתחות שלה. מיקומה של הספרייה והאג'נדה הרב-תרבותית שלה מעניקים לה את הפוטנציאל ליצור שינוי מהותי בהתהוותה של תפיסה חדשה של זהותו של ה"ישראלי"; מדובר בהתרחשות יפהפייה של יצירת משהו ששייך לקבוצת אנשים, שלא בהכרח מעודדים אותם להפוך לחלק מהותי מהמקום בו הם חיים. כל האמנים הביעו מיד נכונות לקחת חלק באירוע. אני חושב שרבים מהם מרגישים כי זה נוגע בהם באופן אישי".

האמנים המשתתפים (לפי סדר א' – ב')
יואב אלקיים, ניבי אלרואי
, ג'ודית אשר, ציבי גבע, יאיר גרבוז, מיכל היימן, אורית חביב, נעה יקותיאלי, טמיר ליכטנברג, סיגלית לנדאו, רותו מודן, יוחאי מטוס, אביב נווה, סלמה סמארה, דוד עדיקא, הילה עמרם, ירמי פינקוס, שרון פוליאקין, ענת פרופר גולדנברג, זויה צ'רקסקי, שוש קורמוש, אלונה רודה, נטע לי שלוסר, קרן שפילשר Broken Fingaz, Robat, Foma ❤ , Klone, Know Hope, Zero Cents.

*

זוהי הזדמנות חד פעמית לרכוש יצירות במחירים חסרי תקדים, בזכות הירתמותם של האמנים להצלת הספרייה.

*

סדנת "בעלי המלאכה" שמארחת את המכירה המיוחדת מהווה מקום מפגש וחלל רב שימושי למעצבים ולאמנים וכוללת סדנא וגלריה; בסדנא מתקיימים קורסים מקצועיים וסדנאות ללימוד טכניקת דפוס משי ובגלריה מוצגות עבודות הדפס.

במסגרת שיתוף הפעולה בין Know Hope וסדנאות בעלי המלאכה, יצר Know Hope יצירה המלווה את האירוע, שתודפס במקום על גבי חולצות ותיקי בד.

מחיר חולצה 60 ₪, מחיר תיק 30 ₪.

גם ההכנסות ממכירת החולצות והתיקים יועברו לספריית גן לוינסקי.

*

תודה ענקית לKnow Hope שיזם ולכל האמנים שתרמו מיצירותהם. תודה מיוחדת לסדנאת בעלי המלאכה, בר השסק, הכרם, וניבה נבון יחסי ציבור.

האירוע מתנהל תחת מעטה קל של סודיות, אז אל תתפסו אותי במילה, אבל מעבר למטרה המבורכת נראה לי שיהיה גם יין ושמח.

*

אנא הפיצו וקשרו בכל מאודכם ואמצעיכם!

*

* המכירה במזומן וצ'קים בלבד (אנחנו מנסים לשכור גם מכשיר אשראי אבל זה לא מובטח)

*
***
*

ובלי שום קשר אבל איך אפשר להתאפק –

היום בשעה 20:00 נפתחת בגלריה יאיר תערוכה של יוסף הירש.

יום חמישי, 22/12/2011 עד יום שבת, 04/02/2012

גלריה יאיר אבן גבירול 6, תל אביב, טלפון  6956927 – 03

*

Read Full Post »

שתי ילדות מספריית גן לוינסקי (מספר רמי גודוביץ', מתנדב בספרייה):

יום אחד הגיע לספריה איזה אומלל שנראה חסר בית והחל לבהות בילדים במבט שלא היית שמחה שיבהו בילדיך או בילדי אף אחד. אחת הילדות ניגשה אליו והביטה בו במבט נוקב ותקיף והוא פשוט עזב את המקום.

אמרתי לה: "ראית את זה?"

והיא אמרה "כן".

ואז הוספתי: "מה זה הדבר הזה?!"

והיא אמרה: "תתבייש לך, רמי, זה לא "דבר", זה בן אדם!"

ועוד ציטוט מפי ילדה דראפורית. בתשובה לאחת מחברותיה שאמרה שהם היו הפליטים הראשונים שהגיעו לארץ, היא אמרה: "לא נכון, היהודים היו הפליטים הראשונים שהגיעו לארץ. אנחנו הגענו לכאן אחריהם כי ידענו שהם, שהיו פליטים, יגנו עלינו".

*

ביום ראשון (11.12) מתוכננת הפגנה שמארגן ברוך מרזל בהשתתפות מיכאל בן ארי

זו צעדה מרכבת ההגנה לגינת לוינסקי, בשעה 18:00

ההפגנה מתקיימת (במקרה או שלא) בשעות שבהן הספרייה פתוחה.

הספרייה אינה נוטלת חלק בהפגנה. היא פשוט תפעל כהרגלה.

כוחה  של הספריה הוא בעצם קיומה, מול כוחות השינאה.

אתם מוזמנים לבקר בספרייה ולהגן על הילדים והפליטים מפני המפגינים נגדם.

*

ולכל מי שתהה ודאג ומתעניין – המאמצים להצלת הספרייה נמשכים באינטנסיביות.  עדיין אין בשורות אבל יש קצות חוט ותקווה. וכמו כן:

ביום שבת, 27 בדצמבר, יצויין יום המהגר הבינלאומי בסינמטק תל אביב.

באירוע, שיתחיל בשעה 15:00, יתקיימו הרצאות, מופעים, דוכנים, ויוקרן הסרט "פליטים" של שי כרמלי פולק.

אנחנו נציב שם שולחן מידע והתרמה.

*

והיכונו היכונו –

בסוף דצמבר תתקיים מכירה של יצירות אמנות שיזם האמן  Know hope. ההכנסות יועברו לספרייה. פרטים בקרוב.

Know hope

*

Read Full Post »

פורים בספריית גן לוינסקי. שתי חברות.

לפני כשנתיים נחנכה בטקס מרשים "ספריית גן לוינסקי לקהילות הזרות ולתושבי שכונות הדרום בתל אביב". את הספרייה הגתה והקימה קבוצת אמנים בשם "ארטים" שהחליטה לקום ולעשות מעשה למען קהילות השכונה המגוונות. למדנו להכיר את אלה שהבאנו לארצנו לסעוד את זקנינו וחולינו, לבנות את בתינו, לזרוע את שדותינו ולנקות אחרינו, כמו גם את אלה שנסו לארצנו למצוא מחסה ממשטרים עריצים, רעב, עינויים ורצח.

הספרייה היא מבנה אדריכלי ייחודי שהוצב בלב הגן. היא מכילה ספרים בשש עשרה שפות, כולל עברית, ומתופעלת על ידי מגוון מעורר השראה של מתנדבים: מצעירים בשנת שירות ועד פנסיונרים; מוזיקאים, אמנים, מהנדסים, בעלי חברות, דוקטורים לפילוסופייה, מידענים, כלכלנים, וחיילים שמקדישים את סופי השבוע שלהם להתנדבות בספרייה.

בשכונת נווה שאנן אין מתנ"ס, אין מרכז תרבות למעט הספרייה שהפכה מרגע הקמתה לאבן שואבת לילדי השכונה. סביב מחלקת ספרי הילדים האיכותית והעשירה של הספרייה מתקיימות פעילויות מגוונות – שעות סיפור, הצגות ותאטרוני בובות, חוגי שחמט, ריקוד ולהטוטנות, הקרנות סרטים, מפגשים עם סופרי ילדים, חגיגות פורים, שבועות, ימי עצמאות, חנוכה, חג המולד, ועוד ועוד. הקשרים שנטוו בין מתנדבים ומבקרים לבין ילדי זרים, פליטים ומשפחותיהם, נהפכו לערוצי סיוע פרטיים במגוון רחב של תחומים. הספרייה הפכה לגשר חי בין זרים וותיקים, אי של שפיות וידידות, מקום בטוח ומחבק בשכונה הסובלת מדורות של הזנחה.

וכל זה עומד להעלם.

כמו כל מוסד, גם ספריית גן לוינסקי זקוקה למשאבים ולמימון. התקציב משמש לביטוח המקום ויושביו, תיחזוק המבנה הפתוח, החשוף לפגעי מזג האוויר, איתור ספרים בשפות נדירות מסביב לעולם, מימון ארועים, ניהול ועוד. התקציב הדרוש לצרכים אלה הוא 294,000 ₪ לשנה. גיוס הכספים היה קשה מלכתחילה, אולם מצאנו שותפים בקרב קרנות סיוע יעודיות, מוסדות עירוניים ותורמים פרטיים שהתגייסו להפוך את החלום למציאות חיה ומוארת. אולם, עם חלוף הזמן, מצאנו עצמנו נאבקים על השרדותנו ואחרי שנתיים של מאמצים בלתי פוסקים, אנו חוששים שאפסו הסיכויים. אם לא יימצא תוך חודשיים תורם פרטי או גוף שיממן את תפעול הספרייה, יושבת המעשה האזרחי והיקר הזה.

אנא אל תתנו לאור הזה לכבות.

צילם טל רוגובסקי

*

ובשולי הדברים: זהו הקומוניקט לתקשורת שפותח את הקמפיין להצלת הספרייה. בשנתיים האחרונות פנינו לכל קרן ומוסד אפשרי. פרוייקט יום במתנה העניק לנו (בזכות נדיבותכם) עוד כמה חודשים של חסד, אבל גם המקור הזה יבש. הקופה ריקה. אם לא יימצא מימון מסודר מגורם ציבורי או פרטי עד לראשון בינואר 2012, ניאלץ בצער גדול, אבל גם בידיעה שאין ברירה, לסגור את הספרייה.

איך אתם יכולים לעזור? קודם כל בהפצה. אם יש לכם קשרים עם קרנות ונדבנים, מה טוב. ספרו להם על הספרייה. נשמח לקרוא את הספרייה על שם מי שיבטיח את המשך קיומה.

והערה נוספת: עיריית תל אביב הבטיחה לנו בסוף השבוע תמיכה בסך 36,000 ש"ח. זה רחוק מלהבטיח את קיומה של הספרייה, אבל זוהי נקודת התחלה. גם הסכום הנותר יכול להתחלק בין כמה מקורות.

*

הכל על ספריית גן לוינסקי 

קליפ של תמונות שערך רומי אחיטוב

לפרטים: הדס עפרת 0544717100  ophrat@gmail.com

צילם יותם גדרון

צילם יותם גדרון

יום פתיחת הספרייה. צילם אלדד מאסטרו

Read Full Post »

למי זה מיועד?

לאמנים בעלי מוטיבציה גבוהה, בתחילת דרכם, או בהמשכה, שרוצים ליצור לילדים: בוגרי בית הספר לתיאטרון חזותי, ציירים ופסלים, רקדנים וכוריאוגרפים, מעצבים, אנימטורים, מאיירים, במאים ואמנים מכל הסוגים והתחומים.

מטרת הקורס:

נחיתה רכה בעולם האמנות לילדים. מתן כלים גדולים וקטנים ליצירת תיאטרון חזותי או תיאטרון בובות אמנותי לילדים. פיתוח שפת תיאטרון ייחודית לילדים, מתוך הזהות האמנותית של כל משתתף. אימוץ אמנים חדשים ומאתגרים לתיאטרון הקרון.

ועוד כמה מילים:

הלימודים יהיו לגמרי הפקתיים. כל לימוד תיאורטי ייעשה בזיקה ישירה ליצירה. המשתתפים יתנסו ביצירה במגוון שפות אמנותיות: תיאטרון חפצים וחומרים, תיאטרון בובות, תיאטרון דימויים, תיאטרון סיפור, תיאטרון מחול ופיסול גוף. הם יתוודעו לטקסטים שונים לילדים ויעבדו אותם לבמה. כמו כן יתנסו בכתיבת תסריטים ומחזות ללא מילים. במהלך הקורס יינתן לתלמידים לווי אמנותי אישי על פי הצורך.

*

על תיאטרון בובות אמנותי לילדים ועל האמנים שילמדו בקורס:

על האוסף הכי הכי (הצגה של תיאטרון הקרון בהשראת שירי הייקו והפוטוריזם האיטלקי)

על קרקס קוביות (תיאטרון המחול והבובות הבאוהאוסי של גליה לוי גרד שתלמד בקורס)

למה הבלונדיניות תמיד זוכות בתפקידים הכי טובים?  (על "בתו של יאן" הצגתה של פטריסיה אודונובן שתלמד בקורס)

על השושנה ישנה, הצגתה של נעמי יואלי, במאית הבית של הקרון, שתלמד בקורס. על עבודתה של נעמי יואלי למבוגרים

חפצים מדברים, האתר של שחר מרום שילמד בקורס

על "קו נקודה" הצגתה החדשה של עלינא אשבל ממייסדי הקרון ואמנית נהדרת, בקרוב כאן.

להבין דרך הגוף, פוסט אורח מאת רוני מוסנזון נלקן שתלמד בקורס

רוני מוסזון נלקן היא גם שותפתי היקרה לכתיבת חפץ לב, יסודות תיאטרון הבובות האמנותי

רובוט פילה  שיצר עמית דרורי, מתוך עבודה בתהליך

לאתר תיאטרון הקרון

***

ובלי שום קשר אבל חשוב:

לקראת הקיץ הקרב

ספריית גן לוינסקי זקוקה

למקרר קטן כדי להרוות צמאים (ולאכסן קרטיבים).

אם ברשותכם מקרר קטן או מקפיא, אני פנו ל gardenlib@googlegroups.com

ותבואו על הברכה והתודה.

*

ואם כבר, אז גם זה (פרטים נוספים בהמשך):

Read Full Post »

Older Posts »