Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘ירמי פינקוס’

  1. החיגר והסומא

לא מזמן הסתכלתי בפורטרטים מצולמים של הפסל והאמן אלכסנדר קלדר ופתאום תפסתי את מי הוא מזכיר לי.

.

אלכסנדר קלדר (לחצו להגדלה)

מימין, רות צרפתי מציירת את "דודי שמחה", מאת ע. הלל. משמאל, אלכסנדר קלדר.

.

דודי שמחה שר בזמן שאלכסנדר שואג. הוא מחזיק בבובת האריה שיצר לקרקס הקטן שלו (פלא שאין כמותו, היהלום של מוזיאון ויטני, ניו יורק) ומשמיע את קולה. בדקה ה20 של הסרטון הבא אפשר לראות את האריה השואג עד למותו הטרגי בזירה.

.

יש ביטוי כזה, הרכיב חיגר על גבי סומא, שמתאר שיתוף פעולה בין שני מוגבלים; הפיסח משמש עיניים לעיוור שמספק לו רגליים בתמורה, וכך מצליחים שניהם להגיע למחוז חפצם. זה לא רק משל על היחסים בין הגוף לנשמה אלא גם על תיאטרון הבובות שמכליא אדם ובובה.

יש בובנאים שמנסים להעלים את הפיצול כדי לקדם את האשליה שהבובה קמה לחיים, אבל קלדר לא מצניע את מקור השאגה. הוא מניח את לועו הענקי מעל האריה הרציני המעט נוגה, ובמין חוסר עכבות מודרניסטי מפריט את החיבור לקהל.

"הדוד שמחה, הזמר, השטותניק, ובקיצור האמן," כתב ירמי פינקוס. את הרוח הזאת לטעמו, לכדה רות צרפתי באיוריה.

*

  1. עוד אריה שואג

הערת ביניים: בקרקס בלגן של בנז'מין שו הופכת זואי את סלון הבית לקרקס. כשאביה שבע התלאות מתפרץ וצורח, "עוד לא גמרנו עם הקרקס בלגן הזה?" היא מצרפת אותו מיד לקרקס שלה, כלומר תוחבת את ראשה ללועו של האריה השואג והמופתע. ובמילים אחרות – מצליחה לאלף את זעמו של אביה בעזרת המשחק והיצירה.

זה הקסם של האמנות בזעיר אנפין, היכולת להמיר כאב בשמחה באמצעות הצורה.

.

מתוך "קרקס בלגן", כתב ואייר בנז'מין שו (לחצו להגדלה)

*

  1. נשף מסכות

והנה עוד פורטרט מלא חן וחסד וחיוך של קלדר במסכת נייר. עוד הרכבה של שני פרצופים, זה על גבי זה, כשהפרצוף החי מנפיש את המסכונת. האף המשותף משמש כמתלה בולבוסי (מסכות הנייר מוציאות את המיסטר פוטטו הפנימי של כל פרצוף) והפה הקווי מדבר עם הקמט הירחי של הסנטר.

.

אלכסנדר קלדר במסכת נייר

.

מסכת הנייר צולמה במסיבה (נשף מסכות?) שנערך בביתו של קלדר. הנה עוד כמה מן הקרואים:

.

מלמעלה למטה: הכנר אלכסנדר שניידר, אלכסנדר קלדר, הפסל קונסטנטינו ניבולה, משמאל, הצייר רנה בושה (לחצו להגדלה)

.

  1. תאומים אסטרולוגיים

רות צרפתי, מתוך "דודי שמחה" (מתגלח) מאת ע. הלל

.

בשלב מסוים התפתיתי לחשוב שקלדר היה המודל הסודי של רות צרפתי לשמחה, אבל אני נוטה להאמין שזה צירוף מקרים (או שהם "תאומים אסטרולוגיים" כפי שמסבירה העלמה אולריקה ב"אורה הכפולה", שני אנשים זהים שאינם קרובים כלל שבאו לעולם באותו שבריר שנייה…), כי אחרת אין מצב שרות צרפתי היתה מציירת את דודי שמחה מתגלח כך סתם, כשקלדר סיפק לה את הרגע המושלם שבו הוא אומר לעצמו:

אם לא תחדל מזה קופיקו
אמרח לך את האפיקו.

אלכסנדר קלדר

.

עוד באותם עניינים

חייל הבדיל האמיץ

קרקס התלושים

תעלומת האווז הדו ראשי

רבקה הורן, מסכה

רוחיר ואן דר ויידן, אינגמר ברגמן, אדום

לב פראי וראש מוזר – מציאות ופנטזיה ב"לב פראי" לדיוויד לינץ'

דודתי שמחה – עינת צרפתי מאיירת את ע. הלל (בייחוד האיור הנפלא האחרון ל"מה עושים העצים")

*

 

Read Full Post »

בשבוע שעבר לא פרסמתי שום דבר. כדי להתאושש מסינדי שרמן נזקקתי למנה של קלות ומרחב, וכל רשומה שעלתה בדעתי היתה קודרת ועופרת מחברתה. ובעודי מהרהרת בעצב מה זה אומר עלי (עיר-האושר, עאלק) פתחתי את "מר גוזמאי הבדאי" של ירמי פינקוס.

מר גוזמאי הבדאי הוא גיבורם של חרוזים מלבבים שחיברה לאה גולדברג. הם התפרסמו ב"דבר לילדים" לפני שבעים שנה ויותר ואוירו על ידי אריה נבון. ירמי פינקוס בחר שלושה סיפורונים וברא אותם מחדש כקומיקס: בראשון נלכד מר גוזמאי בתוך בקבוק לימונדה, בשני הוא עורך מסע ברכבת משונה רתומה לכלב-קיטור, ובשלישי הוא אורז את השמש ויוצא לחופשה.

זה ספר נפלא. אני מתפללת לאלוהי ההסברים שאצליח להגיד למה מבלי לקרקע את החן העדין והצוהל. (קצת סבלנות, הסברים הם זוחלים מבחינה זואולגית).

*

והלאה העבודה. נקפוץ ישר לדף שבו מתארגנים מר גוזמאי הבדאי וקופיפו לחופשה.

איור ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

איור ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג. לחצו להגדלה!

מר גוזמאי צועד בראש, שורק לו בנחת בעיניים עצומות. ביד אחת הוא נושא שמשיית חוף סגורה ובאחרת חולצה על קולב. בפריים שלפניו – ובעצם אחריו – וגם זה חלק מהקסם, התנועה הבוזמנית לפנים ולאחור – צועד קופיף שמחקה אותו. במקום שמשייה הוא נושא על ראשו כדור-ים גדול. הכדור הוא תחליף לראשו העגול של מר גוזמאי. הוא בדיוק בגודל ובגובה המתאים. גם הקופיף נושא קולב. עם בגד-ים.

אבל החולצה-על-הקולב של מר גוזמאי היא בו בזמן גם תיבת נוח: ההמשולש הקולבי הוא הגג, ופתח הצוואר הוא הדלת הפעורה שלתוכה צועדות החיות בריבוא איורים (התיבה גם מצדיקה בדיעבד את אריזת השמש כביטוח נגד מבול…),

קופת חיסכון בצורת תיבת נח (היתה לי כזאת בילדות)

קופת חיסכון בצורת תיבת נח (היתה לי כזאת בילדות)

פתח הצוואר

פתח הצוואר

ואילו בגד הים שסוחב הקופיף הוא גם אוהל קרקס בזעיר אנפין, כולל הגג המחודד והפתח המשולש. ומכיוון שאין גדול וקטן בדמיון, זה משתנה כל הזמן (תשאלו את אליס) אז אולי גם הקופיף הגדול יזכה יום אחד להופיע בקרקס הזעיר.

ואולי מאחורי כל חרדת-מבול מזדנב לו איזה קרקס.

כשהייתי ילדה הכי אהבתי קרקסים. גם היום אני אוהבת, במיוחד כשהם כושלים; ככל שהם עלובים יותר הם נוגעים יותר ללבי. כשהייתי ילדה לא הבחנתי בעליבות. הקרקס היה אלטרנטיבה, מציאות מתהפכת ונודדת במקום הפורמלין של הדכדוך. לספר הזה יש חלק בקרקס ההוא של הילדות.

וכך או אחרת הקסם כבר פה, בשתי התהלוכות שמתקיימות בו זמנית. התהלוכה הרגילה עם חפצי חופשה, והתהלוכה הימי-ביניימית כמעט, עם אוהל קרקס ותיבת נח.

ג'וטו, יום הדין, 1305 (פרט)

ג'וטו, יום הדין האחרון, 1305 (פרט)

ועל כל זה אפשר להוסיף את הארון שנוסר לשניים במין תעלול של קוסם. כי שני הפריימים האלה היו אחד עד שירמי שלף את מסורו. לצורך הפוסט הדבקתי אותם בחזרה (סליחה ירמי) והאיור המסכן פשוט צנח ארצה בחבטה.

מתוך גוזמאי הבדאי, איור שאוחד בלי רשות לשם הדגמה.

מתוך גוזמאי הבדאי, איור שחובר בלי רשות לשם הדגמה.

איור ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

איור ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

כשפינקוס חתך את האיור הוא לא רק פתח את קסם המרחב. כשמתרחקים מעט רואים איך הכפולה כולה נהפכה לאכסדרה עם עמודים לבנים, כמו העמודים בכניסה לביתו של מר גוזמאי.

אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

ואולי כמו הפס המחלק את חלונות הרכבת.

מר גוזמאי נרדם ליד חלון הרכבת. אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

מר גוזמאי נרדם ליד חלון הרכבת. אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

וזה לא ברמה של "עושר וגיוון" נגד חדגוניות. "מר גוזמאי הבדאי" של ירמי פינקוס הוא ספר על מרחב, על הארכיטקטורה הגמישה ורבת הממדים של הדמיון.  ארכיטקטורה שאין בה קביעות. הכול נזיל. איש יכול לצלול לתוך בקבוק לימונד ושמש יכולה להארז בתוך מזוודה שהופכת בעצמה למין חלון, שמזכיר את חלון חדר השינה של אהרון בעל העיפרון הסגול, שנמצא "מסביב לירח, בדיוק כמו מסגרת".

מתוך "אהרון והעיפרון הסגול", כתב וצייר קרוקט ג'ונסון

מתוך "אהרון והעיפרון הסגול", כתב וצייר קרוקט ג'ונסון

המזוודה כחלון. אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

המזוודה כחלון. אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

זה מקסים בעיני שירמי בחר במרחב ובארכיטקטורה (במודע או לא, אין לי מושג וזה גם לא משנה), בגיאומטריה של הדמיון על פני אנדרלמוסיה פסיכדלית. זה מקסים שמר גוזמאי הוא פקיד מקריח ולא טיפוס בוהמייני. הפורמליות מבליטה את החן. כמו בבלט קלאסי, קלות בכבלים.  

חלון בתוך חלון... אייר ירמי פינקוס, מתוך "מר גוזמאי הבדאי"

חלון בתוך חלון… (יש כמה וכמה כאלה בספר) אייר ירמי פינקוס, מתוך "מר גוזמאי הבדאי"

 

תום זיידמן פרויד. השפעה? על הקלילות הגיאומטרית שלה כתבתי באיור וכוריאוגרפיה

איירה: תום זיידמן פרויד. האם יש השפעה? על הפיוט הגיאומטרי שלה כתבתי כאן

פול סזאן, מגדולי האמנות המודרנית, טען שכל הטבע מעוצב על פי הכדור, החרוט והגליל. הספר של  פינקוס מבוסס על עיגול ומרובע.

העיגול הוא ראשו הכדורי של מר גוזמאי, שממנו נגזרים ומתגלגלים כל העיגולים האחרים, מן המטבע של הסיפור הראשון ועד לשמש במזוודה. הראש הוא כדור הארץ של הגוזמאות. תנועת השיער המסתלסל היא תנועת המחשבה כמו באיור שלמטה. התלתלים הם קפיצי הדמיון והפריים פשוט חייב להיפרץ כשמר גוזמאי פורץ מן הבקבוק.

אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

מר גוזמאי פורץ מצנצנת הלימונדה. אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג. לחצו להגדלה!

מר גוזמאי רוכב על סוסון ים (ובעצם על סוסון לימונדה) וגם הסוס של הברון מינכהאוזן הוא קצת סוסון ים כשהוא צולל.

הברון מינכהאוזן מתחת למים. אייר גוטפריד פרנץ 1896

הברון מינכהאוזן מתחת למים. אייר גוטפריד פרנץ 1896

ואם כבר הזכרתי את מינכהאוזן, מאבות הגוזמאים לדורותיהם, אז הכלב המנוסר של ירמי פינקוס הזכיר לי את סוסו החתוך (ואל תגידו שהכלב לא מנוסר.כשמתרחקים מעט גוש ההר הופך לגוף שמשלים את הראש).

אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

ובחזרה לצורות היסוד: בצד העיגול, נמצא המרובע של הדף שממנו נגזרים כל הפריימים האחרים. ואני לא מדברת רק על חלונות שרואים דרך חלונות ואפילו לא על חפצים מתבקשים כמו מזוודות או תמונות. אפילו כוס לימונד (בתמונה שלמטה) היא פריים בתוך הפריים של החלון בתוך הפריים של הדף (ומי יודע אם זאת לא הקשית המפוספסת שגדלה והופכת לסולם בסיפור השלישי…).

אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

באוסף האחים גרים יש מעשייה על שלושה אחים שיצאו לצוד ארנב. אח אחד היה עיוור, שני היה פיסח ושלישי עירום ועריה. העיוור ירה בארנב, הפיסח לכד אותו, והעירום תחב אותו לכיסו. ואם תשאלו אותי, האיורים של ירמי יצאו מהכיס השני.  

תכננתי לכתוב עוד כהנה דברים אמנותיים ולהביא ראיות של אימפרסיוניזם ופואנטיליזם אבל הארכתי דיי. תודה לירמי שהזכיר לי את הקשר בין שטות לחירות, שאף הוא "מן הדברים שהוזנחו יותר מדי" כמו שאומר השועל לנסיך הקטן.

מסתבר שמלימון אפשר לעשות לא רק לימונדה אלא גם דג. אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג

מסתבר שמלימון אפשר לעשות לא רק לימונדה אלא גם דג. אייר ירמי פינקוס, מתוך מר גוזמאי הבדאי מאת לאה גולדברג (פרט)

*

ובשולי הדברים – "מר גוזמאי הבדאי" לא לבד. הוא בא לעולם עם תאום לא זהה בשם "אורי כדורי" הרימייק המלבב של רותו מודן לקומיקס של אריה נבון ולאה גולדברג. אלה שני הספרים הראשונים ב"ספריית נח" שהקימו מודן ופינקוס. שניהם מעוצבים להפליא על ידי גילה קפלן ועושים טעם של עוד ועוד.

*

עוד באותם עניינים

איור וכוריאוגרפיה

על שירים לעמליה

על טינקרטנק

מודרניזם לקטנים, או מה לעזאזל קורה שם באיורים של שמוליקיפוד?

על הברון מינכהאוזן (רשימה ראשונה מתוך שלוש)

וכן הלאה

*

ועל הארכיטקטורה של הדמיון

אה, אה, אה, אה!

פוסט ארכיטקטוני

לפוצץ את בית הספר?

ועוד

*

Read Full Post »

באירוע מיוחד שיזם האמן  Know Hope

יימכרו במשך יומיים

עבודות אמנות שתרמו 25 אמנים ישראלים מובילים

במחיר אחיד של 1,000 ₪

ההכנסות יועברו לספריית גן לוינסקי

*

יום חמישי 29.12  בשעות 18:00-23:00

יום שישי 30.12 בשעות 10:00-17:00

בסדנת "בעלי המלאכה" רחוב י. ל. פרץ 15 ת"א

*

לדברי know Hope, "אני צופה ומעריץ את פעילות ספריית גן לוינסקי ממרחק. הייתי עד לפועלה ולהשפעתה על הקהילה ואני חש שזה חשוב לפעול להמשך הפעילות וההתפתחות שלה. מיקומה של הספרייה והאג'נדה הרב-תרבותית שלה מעניקים לה את הפוטנציאל ליצור שינוי מהותי בהתהוותה של תפיסה חדשה של זהותו של ה"ישראלי"; מדובר בהתרחשות יפהפייה של יצירת משהו ששייך לקבוצת אנשים, שלא בהכרח מעודדים אותם להפוך לחלק מהותי מהמקום בו הם חיים. כל האמנים הביעו מיד נכונות לקחת חלק באירוע. אני חושב שרבים מהם מרגישים כי זה נוגע בהם באופן אישי".

האמנים המשתתפים (לפי סדר א' – ב')
יואב אלקיים, ניבי אלרואי
, ג'ודית אשר, ציבי גבע, יאיר גרבוז, מיכל היימן, אורית חביב, נעה יקותיאלי, טמיר ליכטנברג, סיגלית לנדאו, רותו מודן, יוחאי מטוס, אביב נווה, סלמה סמארה, דוד עדיקא, הילה עמרם, ירמי פינקוס, שרון פוליאקין, ענת פרופר גולדנברג, זויה צ'רקסקי, שוש קורמוש, אלונה רודה, נטע לי שלוסר, קרן שפילשר Broken Fingaz, Robat, Foma ❤ , Klone, Know Hope, Zero Cents.

*

זוהי הזדמנות חד פעמית לרכוש יצירות במחירים חסרי תקדים, בזכות הירתמותם של האמנים להצלת הספרייה.

*

סדנת "בעלי המלאכה" שמארחת את המכירה המיוחדת מהווה מקום מפגש וחלל רב שימושי למעצבים ולאמנים וכוללת סדנא וגלריה; בסדנא מתקיימים קורסים מקצועיים וסדנאות ללימוד טכניקת דפוס משי ובגלריה מוצגות עבודות הדפס.

במסגרת שיתוף הפעולה בין Know Hope וסדנאות בעלי המלאכה, יצר Know Hope יצירה המלווה את האירוע, שתודפס במקום על גבי חולצות ותיקי בד.

מחיר חולצה 60 ₪, מחיר תיק 30 ₪.

גם ההכנסות ממכירת החולצות והתיקים יועברו לספריית גן לוינסקי.

*

תודה ענקית לKnow Hope שיזם ולכל האמנים שתרמו מיצירותהם. תודה מיוחדת לסדנאת בעלי המלאכה, בר השסק, הכרם, וניבה נבון יחסי ציבור.

האירוע מתנהל תחת מעטה קל של סודיות, אז אל תתפסו אותי במילה, אבל מעבר למטרה המבורכת נראה לי שיהיה גם יין ושמח.

*

אנא הפיצו וקשרו בכל מאודכם ואמצעיכם!

*

* המכירה במזומן וצ'קים בלבד (אנחנו מנסים לשכור גם מכשיר אשראי אבל זה לא מובטח)

*
***
*

ובלי שום קשר אבל איך אפשר להתאפק –

היום בשעה 20:00 נפתחת בגלריה יאיר תערוכה של יוסף הירש.

יום חמישי, 22/12/2011 עד יום שבת, 04/02/2012

גלריה יאיר אבן גבירול 6, תל אביב, טלפון  6956927 – 03

*

Read Full Post »

כל מיני דברים מרגשים ומרתקים קורים בזמן הקרוב.

ראשית – הישר מתוך דפי ספרי – הוא מגיע!

ויטו אקונצ'י מגיע לישראל ליומים אינטנסיביים של הרצאות, פרזנטציות, פאנלים ומפגש עם סטודנטים, באירועים הפתוחים לקהל הרחב, והכל בזכות נחישותה של נעמי לב, ובאירוחם של: אקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים, גלריה יפו 23 בירושלים, המחלקה לארכיטקטורה בצלאל בירושלים, תואר שני MFA בצלאל בתל אביב, והמדרשה לאמנות בבית ברל.

וזו התכנית:

15/05/2011

12:30

גלריה יפו 23 ירושלים מארחת את ויטו אקונצ'י להרצאה על "גבולות וחלל, שירה אמנות ארכיטקטורה"

באודיטוריום 222, בצלאל הר הצופים, ירושלים, חינם, פתוח לקהל הרחב

*

20:00

התואר השני של בצלאל בתל אביב מארח את ויטו אקונצ'י להרצאה על

"אמנות במרחב הפרטי והציבורי, הצופה כמשתתף"

באולם אריסון, רחוב סעדיה גאון 7, תל אביב, פתוח לקהל הרחב, מספר המקומות מוגבל

חינם, הרשמה ראש: Acconci.bezalel@gmail.com

*

16/05/2011

11:00

המחלקה לארכיטקטורה בצלאל מארחת את ויטו אקונצ'י להרצאה ופאנל בנושא

"שלוחות ומתודיקות באמנות ובארכיטקטורה"

משתתפים: אדריכלית ליאת בריקס, אדריכלית אלס ורבקל, אלישבע לוי אמנית ומרצה במחלקה ואורחים נוספים

במחלקה לארכיטקטורה, בצלאל 1, ירושלים, חינם, פתוח לקהל הרחב

*

17:30  

המדרשה לאמנות בבית ברל מארחת את ויטו אקונצ'י להרצאה ושיח שולחן עגול בהשתתפות: יאן וורווט אוצר ותיאורטיקן של אמנות, ויונתן סואן מרצה במדרשה

חינם, פתוח לקהל הרחב

***

**

*

שנית, ב-16/5/2011 (כן, יום מבורך) בין השעות 9:30-16:00 יתקיים בשנקר

"פנים בהזמנה" כנס בינלאומי על הדיוקן המאוייר כיצירה עצמאית

 שאותו רוקחים כבר מזמן מאד, ירמי פינקוס ועודד היילברונר.

התכנית המלאה, לחצו להגדלה

הכנס יתקיים באודיטוריום לורבר, בניין מיטשל, רח' ידע עם 8 רמת גן

ההרצאה שלי אמבט החלב של וופי גולדברג, היא סיור מודרך בתריסר דיוקנאות סליבריטאים של אנני ליבוביץ

וזה הלינק לאתר של דיוויד יוז הבריטי, אורח הכבוד של הכנס (זה האיור שלו, בתמונה)

***

**

*

ושלישית – פלאטשקעס*

סרטו התיעודי המלא אופטימיות של עופר יניב על זיקנה ועל הנשים שמאחורי גילה (ביניהן אמא שלי) יוקרן בסינמטק תל אביב באולם 1 ביום שישי 20 למאי בשעה 12:00  

עוד פרטים על הסרט וטריילר הכולל את פירוש שמו המוזר

*

על ויטו אקונצ'י באתר זה:

לפוצץ את בית הספר? על ויטו אקונצ'י הארכיטקט

ויטו אקונצ'י, או המשורר שירד מהדף

אקונצ'י מאוננינג מתחת לרצפה, או SEEDBED כמשל

כשדויד גרוסמן פגש את ויטו אקונצ'י

ועוד

Read Full Post »