Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ההם’

שישה דוברים מתחומים שונים. ביניהם אני.

כל אחד מדבר שתים-עשרה דקות.

ממפעלות הסיפור האמיתי והמזעזע של.

זה קורה היום, 5.4.2011, ב-19:00 בעלמא, רח' בצלאל יפה 4, ת"א, מחיר כרטיס: 20 שקלים.

להרשמה מוקדמת, שלחו מייל ל-hemeitster@gmail.com

*

והרי התוכנייה [הכחולים בסוגריים המרובעים הם מטעמי]:

*

1. רועי רוב – אני, הוא, הם: קשר, הימורים ותקשורת חזותית
מהם התהליכים שמרכיבים את תהליכי העבודה והיצירה של מעצב? רועי רוב, אחד משני השותפים בטופוס גרפיקס: סטודיו רב תחומי לעיצוב השוכן בברוקלין, ינסה לשרטט איך נראה המרחב האסתטי והרגשי של התקשורת החזותית.
[ב-12 דקות? זה קסם, כמו להשחיל גמל בקוף מחט!]

*

2. מרית בן ישראל – לפוצץ את בית הספר?
בית ספר באריזונה ביקש מויטו אקונצ'י לתכנן סככה להסעות. מה הוא הציע? ומה קרה בסוף, ומה זה אומר על בית ספר, ובכלל.
[הטקסט שלי ממילא יפורסם כאן, תבואו בשביל כל השאר!]

*

3. איתמר שאלתיאל – הזכות לטעות
הסרטים שאנחנו רואים, הפוליטיקאים שבהם אנחנו בוחרים ואמנות הרחוב שלנו – כולם הופכים יותר ויותר יקרים להפקה. ככל שההפקה יקרה יותר, כך הניסיון לנבא את כשלונה הופך נואש יותר. איך זה משפיע על החברה שלנו?
[בגלל זה אני אוהבת מיצגים, הם לא מגבילים את הזכות לטעות.]

הפסקה

4. הילה לוטן – עיר בסיסית
כ-46% מכלל המרחב בישראל הוא שטחים בשימוש משרד הביטחון. לאורך ההיסטוריה ערים ותשתיות רבות ברחבי העולם התפתחו ממרחב  צבאי לאזרחי. בישראל אין עדיין מקרה מוצלח אחד של פיתוח המרחב האזרחי. לאור נסיונות העבר – האם יכולה המערכת הצבאית לפתח מרחב אזרחי פריפריאלי? הבניה הצבאית בנגב כמקרה מבחן.

*

5. שיר בן אור – גבולות האמת/סיפור: השימוש באינטרנט
אתר "הכצעקתה" הוקם ב-2010 כשלוחה הישראלית של אתר Hollaback, לאחר תקיפה פיזית על רקע מגדרי שעברה אחת ממייסדות האתר. כיצד אנו יכולים לרתום את הטכנולוגיה לסייע בשבירת המיתוס לפיו צעקות, שריקות, שליחת ידיים וצורות אחרות של תקיפה מינית "קלה" הן נורמה חברתית ומחיר רגיל שעל נשים וא/נשים מקהילת הלטהב"ק לשלם כאשר הן והם נמצאות במרחב ציבורי.
[רגשות מעורבים מעורר בי האתר החשוב הזה, מה שעושה את זה עוד יותר מעניין.]

*

6. קובי ניב – עבר שחור, עתיד ורוד

סוכן מוסד נשלח לתפוס ולכלוא פושע נאצי בשם אלפרד הימלמן. כדי למצוא אותו מתקרב סוכן המוסד לנכדתו ולנכדו של הפושע. זוהי עלילת "ללכת על המים", סרטם של גל אוחובסקי ואיתן פוקס. אלו שאלות מעלה הסרט על הומוסקסואליות ומה הן המסקנות העולות מהדיון שמבצע הסרט?

*
***
******

***
*

ובלי שום קשר לכלום, משהו חזותי:
הכריכה המקורית של "השטן במוסקבה"
(בולגקוב, עם עובד, 1969) עם מגזרת השטן המיניאטורי – מעולם לא לכדה את רוח הספר, רק סימנה את תוכנו.
האילוסטרציה של ולדימיר בנדרסקי על כריכת "האמן ומרגריטה" (הגירסה השלמה הנקייה מצנזורה בהוצאת ידיעות אחרונות) היא מחווה דקורטיבית לאיקונות רוסיות, אבל גם היא מפספסת את העיקר.
לפעם הבאה אני מציעה את הציור הזה של בלתוס (לחצו להגדלה):

החתול הים תיכוני, בלטוס 1949 (לחצו להגדלה)

Read Full Post »