Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘גרין’

readingmachine.co.il

הספר "קולה של המילה" הוא מבחר מאמרים על שירה-פרפורמנס בעריכתי.

הוא יצא בהוצאת בבל (2004) בעקבות פסטיבל "קולה של המילה".

בשנה שלפני, התלוננתי לפני הדס עפרת (המנהל האמנותי של הפסטיבל, ידיד יקר ושותף לדרך בינתחומית ארוכה) על הקטלוג. טענתי שאי אפשר לפרסם קטלוג משמעותי ביחד עם הפסטיבל, כי רבות מן העבודות נשלמות רק אחרי שהוא נכתב. אמרתי שצריך קטלוג "פוסט מורטם", והוא תיכף שאל אם אני רוצה לערוך אחד. זאת התוצאה.

הכריכה אגב, היא פרט מתוך "דיוקן הקשת בענן" של המלכה אליזבת. היא לובשת שמלת עיניים ואוזניים המסמלות את תהילתה: כולם שומעים ומדברים עליה.

איכשהו (בגלל הטייה מולדת של העורכת) הוא עוסק לא פחות ב"צורתה של המילה".

להלן שלוש מובאות מתוך הספר ועוד קצת שקשורות בטבורן.

*

1. התחלה אמצע וסוף של שפת אמי – עבודת וידאו של גרין.
האמן מוציא מילים מתוך פיו ומדביק אותן לזכוכית שבינו לבין המצלמה.
ברקע בליל יידיש – קטעי שירים ודיבורים שערך.

*

2. ההופעה וההתגלות, מאמר מאת חביבה פדיה

*

3. שני מאמרים בקולה של המילה הוקדשו להעולם עגול, מופע-קול שיצר ג'וזף שפרינצק על פי סיפור הילדים (היחיד) שכתבה גרטרוד סטיין, על ילדה בשם ורד (rose) השואלת את עצמה "האם היא לא היתה ורד אילו לא היו קוראים לה ורד".

את עבודתו של ג'וזף שפרינצק ראיתי בחיוך. חיוך היה נסוך על פני מראשיתה ועד סופה. ומהו חיוך: מעגל. לא צחוק ולא בכי. תמיהה. פליאה. לא בגלל שהעולם טוב והכל מושלם. גם לא בגלל שהעולם מתוק, אלא בגלל שהעולם עגול. כלומר, בגלל שהכול תמוה, מופלא, יפה וכאוב, חידתי. והחידה היא סוד ההתחלה והסוף ואיך שהם אחוזים זה בזה. כך שנוצר מעגל. (חביבה פדיה)

שפרינצק תרגם, עיבד ובצע את הסיפור בשיתוף עם ז'אן קלוד ג'ונס (קונטרבס וכלים אלקטרוניים).
לחצו כאן לגירסת האודיו של המופע.

*

4. "לפעמים נדמה לי שאנחנו עורכים תחרות מי יתאבד ראשון"
ניתוח של "סתום ת'פה" המיצג של קובי אור וחן שיינברג.

*

5. רשומה על "הבוהמה הביתית" של אפרת מישורי, שקשורה בטבורה לספר ולפסטיבל.

*

במידה מסוימת כל עיר האושר היא המשך של "קולה של המילה". לרשומות נוספות על מיצג (מרינה אברמוביץ', סופי קאל, ויטו אקונצ'י ואחרים) לחצו כאן.

*


Read Full Post »