בעוד פחות משבוע, בין השני לחמישי ליוני, מיום רביעי עד שבת, ארץ עוץ פולשת לתל אביב, או להפך – תל אביב נישאת אל עוץ בסופת ציקלון בינתחומית.
אמנות, מוזיקה, מחול תיאטרון וקולנוע, מוכלאים זה בזה בסדרת אירועים שאצרה יהודית שפירא חביב בסיוע ארטיס (עם ס' בסוף, להבדיל מארטים שהקימה את ספריית גן לוינסקי).
לא היתה לי שום יד באירוע אבל אני מקורבת אליו מכל הכיוונים. גם מצד אמנות המיצג החתרנית, המשעממת והמרתקת מכל האמנויות, שעליה אני מרבה לכתוב , וגם מצד ארץ עוץ: הפוסט לב פראי וראש מוזר – מציאות ופנטזיה בלב פראי לדוויד לינץ' מזגזג בין אמריקה לארץ עוץ כמו בין האמנויות.
רבים מבין האמנים היו תלמידי בבית הספר לתיאטרון חזותי בתקופה זו או אחרת: גיא שרף הנהדר שעובד גם עם ויקטוריה חנה, עמית דרורי במאי החזיונות, אילנית בן יעקב וורד דרור שאת העיבוד המצחיק והמצמרר שלהן ל"חנל'ה ושמלת השבת" היה לי העונג ליילד, אריאל אשבל אושיית פרינג' המרבה לשתף פעולה עם המוסיקאית מאיה דוניץ, ג'וזף שפרינצק אמן קול שליצירתו "העולם עגול" הוקדשו שני מאמרים בקולה של המילה – מבחר מאמרים על שירה-פרפורמנס בעריכתי.
כמה מן הדימויים ההזויים והמטרידים של הצייר-מוסיקאי-אמן וידאו רפי בלבירסקי (שני "משה דיין" ושתי מפות קרב) אפשר לראות בסוף הפוסט הזה.
קבוצת המיצג "איפה דנה?" קבלה פרס מיוחד בפסטיבל בת-ים שבו הייתי בחבר השופטים.
אוהד פישוף ערך בשעתו את אחד מגיליונות "סטודיו" המעניינים ביותר.
ועל יצירתה הבאמת נהדרת של יסמין גודר – כתבתי יותר מפעם אחת: גם על פתאום ציפורים הותיק, וגם על אוהבים אש שמוצג במסגרת "עוץ בעיר", פוסט שנסק במפתיע לרשימת הנצפים ביותר.
סדרת ההרצאות על הקוסם מארץ עוץ מעוררת תיאבון. ובכלל – והסליחה עם מי ששכחתי, או שלא למד אצלי (למשל מיטל רז וענבל יומטוביאן הבובנאיות הצעירות המבטיחות והמקיימות), ועם אלה שאני לא מכירה. זה מעיד רק עלי ולא עליכם.
ואחרון אחרון חביב "בלט גן לוינסקי", הפקה של ספריית גן לוינסקי בהשתתפות אמנים ישראלים וזרים מבין הפליטים ומהגרי העבודה.
ועכשיו לתוכנייה המלאה של האירועים. היה די קשה לחלץ אותה למענכם (הגרפיקאי התחתן ובכלל) ולכן היא קצת מוטלאת. אני באמת מקווה שהכל כלול – אבל אם שכחתי משהו – אתם מוזמנים להוסיף ו/או להמליץ.
דבר האוצרת, יהודית שפירא חביב, על עוץ בעיר:
יום שישי 4.6
סינמטק תל אביב 16:00 (אולם 2)
5 הערות על הקוסם מארץ עוץ תוך צפייה בקטעי וידאו נדירים.
1. הקוסם מארץ עוץ כתופעה קולנועית
ניסיון להסביר את תולדות המיתוס, מקורותיו והסיבות לעמידותו לאורך השנים.
אורי קליין, מבקר הקולנוע של עיתון "הארץ".
2. המאיירים המופלאים של ארץ עוץ
מפגש ויזואלי רב-גוני בעשרות פרשנויות שנתנו מאיירים מכל העולם לספר "הקוסם מארץ עוץ", במהלך 110 שנות קיומו.
גילי בר-הלל סמו, עורכת סדרת הנוער בהוצאת "גרף צעיר”, מתרגמת אספנית ומבקרת ספרי ילדים.
3. "איש היה בארץ עוץ…"
מה התחולל בארץ עוץ המקראית?
שהרה בלאו, סופרת.
4. ג'ודי גארלנד והאישה הביונית: בעקבות הקוסמת מארץ עוץ
על הבניית המיניות של ג'ודי גארלנד כאייקון הומוסקסואלי וכדמות בסרט הקוסם מארץ עוץ.
סיון שטאנג, חוקרת מיניות ומגדר בתרבות החזותית ועורכת המגזיןMs.Use .
5. הצד האפל של הקשת- השתקפויות מוזיקליות
יהודה נוריאל, מבקר המוזיקה של "ידיעות אחרונות".
ומי שלא יכול להגיע יכול להתנחם ב: לב פראי וראש מוזר – מציאות ופנטזיה בלב פראי לדוויד לינץ'
יום שישי 4.6
לבונטין 7
16:00 – "שירה פלוס" בעריכת נסים קלדרון.
דניאלה ספקטור,שירלי קונס, אלון אדר, בשירים מקוריים ואחרים.
5.6
12:00, סטודיו יסמין גודר, רח' התקומה 1 תל אביב
יסמין גודר, אוהבים אש
בלט בגן לוינסקי
שבת 5.6 בשעה 19:00, בגן לוינסקי ליד הספרייה, ללא תשלום
ספריית גן לוינסקי לקהילות הזרות בתל אביב מארחת את 'בלט בגן לוינסקי', מופע ייחודי המשלב פרפורמנס וריקוד בלט המבוצע על ידי אמנים ישראליים, פליטים ומהגרי עבודה זרים, וכן מגוון מופעים נוספים מהקלאסיקות של הגן – מאתיופיה, אקוודור, הפיליפינים,הודו, סין וסודאן.
משתתפי הבלט: נטעלי שלוסר (ישראל) • סמואל גק (סודאן)• סאלאח טוטו (סודאן) • וואניס אבוגור (סודאן) • עוואד יעקב (סודאן)• זקי באביקר(סודאן) • האריס ראמדאטי (הודו) • מוטי ברכר (ישראל)
מופעים נוספים:
מאקוודור – "איחו דה מי אלמה" – ריקוד פנטומימה טרגי, על אמא המחכה לשובו של בנה שלעולם לא יחזור.
מסין – דינג כהן, סינית ישראלית עם שיר עם סיני ולהקת רקע של ריקוד השרוולים.
מהודו – להקת ריקוד שתבצע את הריקוד "ראז" – ריקוד המקלות, ריקוד הינדי עממי. ההינדים רוקדים את ריקוד הראז בפסטיבל נבאראטי שבגוג'אראט.
מהפיליפינים – אנג'י בריקוד נר מינורי מסורתי
מסודאן – הנובה מאונטיין, מהשבטים העתיקים בסודאן, בריקוד ה"קמבלה" חבושי קרניים לראשם כמחווה לשוורים -סמל לכוח, לובשי חצאיות עטורות סרטים, לרגליהם רעשנים מאולתרים מפחיות ואבנים מרשרשות בעזרתם מדגישים הרקדנים את תנועות הריקוד.
מישראל, הודו וסודן – מופע ייחודי המשלב פרפורמנס וריקוד בלט
מאתיופיה – המוסיקאי הידוע דג'ן מאנצ'לוט – במופע שירה ונגינה על הכלי האתיופי המסורתי מאסינקו.
מפיקה: דבי פרבר, ניהול אמנותי: נטעלי שלוסר, ליאור ווטרמן, הנחיית רקדנים: מור שלוסר, נגה גולן, במה: יעקב ששון
האירוע הופק על ידי עמותת ארטים, בתמיכה ובשיתוף מסיל"ה, עמותת טופז, קרן רבינוביץ' לאמנויות, גלריה זומר, ארטיס ישראל, סטודיו נעים. הכניסה חופשית, אבל נשמח מאד על כל תרומה להפעלת הספרייה. אפשר לשלוח צ'ק לפקודת ארטים (ע"ר) ת. ד. 8311 ירושלים 91082. כל סכום יתקבל בשמחה. התורמים יבורכו ויקבלו קבלה.
וואו, נשמע כמו משהו שתפרו למידותיך ממש! (-:
לא נראה לי שאוכל להגיע אבל מן הסתם, מה שהכי מפתה אותי כאן זה הארוע על הקוסם מארץ עוץ והמופע של אריאל אפרים אשבל, שכבר שמעתי עליו הרבה דברים טובים אבל עוד לא ראיתי את יצירתו.
ותגידי, המופע של חנלה ושמלת השבת שיילדת זה זה שהיה בעכו לפני כמה שנים? הוא היה נפלא ממש, וגם מאוד מאוד מסתדר לי בראש שזה קשור אליך…
כן (אמרה מרית באנחה), רק שצריך עכשיו סוסים פראיים כדי לנתק אותי משולחן הכתיבה.
וכן, זו אותה חנלה…
(ונזכרת במומוס ההוא? :-))
למה אנחה?
נשמע לי כמו סיבה למסיבה, לא לאנחה (והאמת היא שגם היקשרות יתר לשולחן הכתיבה עשויה להיות סיבה למסיבה, בטוח קורים שם דברים מעניינים וטובים…).
לא צריך סוסים פראיים, חכי כמה ימים ל 35 במאי, נגרו קבלו יכול לעבור עם הסקטים ולתת לך טרמפ – משולחן הכתיבה ישירות לארץ עוץ…
(נזכרתי אבל טרם לחצתי על הלינק לשמוע את הקליפ ולראות את השיר – קודם אני צריכה לעשות שעורים….).
בשולחן הכתיבה אמנם קורים פלאי פלאים, וספק אם נגרו קבלו או אפילו סוסו החצוי של הברון מנכאוזן יוכלו להזיז אותי משם. אני הוא שמנתי* שעליו כתב אהרון אמיר בתרגום הישן לאליס:
וכל אנשי המלך וכל סוסיו
לא יוכלו להחזיר את שמנתי למוטב
(* המפטי דמפטי)
כל עוד את לא מתנפצת לרסיסים כמוהו – הכל בסדר.
ובמחשבה שניה, על מי אני עובדת? הרי אפילו עדר פגסוסים בכל צבעי הקשת לא יצליחו להזיז אותך משולחן הכתיבה אם לא תרצי לקום משם…(וטוב שכך).
מרית יקרה,
הי קראמבה, זה יפה.
כנראה שבהמשך השבוע איכשהו אכתוב על אחד האירועים, שהובא לידיעתי אתמול. מעניין, לא ראיתי אותו למעלה.
והבלט של לוינסקי כמובן נשמע לי אירוע ששווה לתקוע עבורו בחצוצרות.
דווקא ל'קוסם מארץ עוץ' הסרט והספר אני לא מאוד מחובר.
אני מעדיף בהרבה את עוץ-לי-גוץ-לי של שלונסקי.
וכשמזכירים לי את Oz, אני נאלץ לחשוב על איוב, ועל עמוס, או את אהוד ברק עם המנטרה: 'ה' עוז לעמו ייתן', או על סדרת בית הכלא האמריקנית האלימה (בהּ לא צפיתי) יותר מאשר על ג'ודי גרלנד.
מזל שיש את קובי אוז.
טלי, ה-35 במאי, אמנם קרב ובא…
ואם כבר oz אז בואו ולא נשכח- בתקופה כל כך מאותגרת ע"י מרגלות חרש נסתרות ועיתונאים מסתתרים בלונדון, ואפילו סופרים ופעילים חברתיים (לא משנה מאיזה מיגזר) הנעצרים באישון לילה ובאין רואה- את עוז יעוז נער המוסד האמיץ העשוי ללא חת, שהתבגר לפתע ונלחם בקמים עלינו לכלותנו ואילמלא הוא אנה היינו באים.
שיגעתם אותי עם הסוסים
יש כמה דברים שאני ממש ממש
אבל כל כך רוצה ללכת אליהם
(שיגעתן, האמת, לשועי (ודודו)לא היתה יד בדיון…אבל הוא הזכיר לי שכלבים לא נובחים בירוק….)
מרית, ממש יצרת בוקר!!
היי מרית, מצטער. העוץ בעיר ניראה מה זה מלא וגדוש אירועים מרתקים וצבעוניים. אך מה לעשות ואני עכבר כפר מוצץ גבעול תחת גשר מט לינפול. הסיכוי שאגיע למטרופולין תל אביב המעתירה הוא קלוש ביותר ושואף לאפס. אני יודע, ההפסד כולו שלי. אבל ככה זה עם עכברי הכפר שהם הופכים את הפרובינציאליות למשאת נפש. ודנים את עצמם לחוות חוויות מרגשות במחוזות כפריים כמו בקנזס של דורותי. מה שכן, בקשר לקוסם מארץ עוץ, ליבי שייך לעד לריי בולגר הדחליל הרקדן המחונן ושובה לב.
בשביל ההתענגות, ריי בולגר האחד והיחיד ב"אילו רק היה לי מוח" מהקוסם מארץ עוץ. אולי הוא יגיע גם לעוץ בתל אביב?
הי תודה לכולכם ידידים. האמת היא שלקח לי זמן לחבב את הסרט. תפאורות האולפן עשו לי כאב עיניים וג'ודי גרלנד נראתה לי קצרת צוואר ומחוצת שדיים להכאיב. אבל השירים (הטקסטים והמנגינות) עשו את שלהם, וגם האסוציאציות וההקשרים שעיבו את הסרט במשך השנים.
ודודו – "אין כמו הבית", זו המנטרה של הסרט. ובתור ראש עציץ גם אני בעד הדחליל…
הכניסה בתשלום? יש מידע לגבי המחירים?
המממ… אני לא בוועדה המארגנת. אני מניחה שהרוב בתשלום אבל כמה אין לי מושג.
בלט גן לוינסקי – חינם.
[…] כי אומרים שזה הדבר הכי חם עכשיו (חם? מישהו אמר חם?) כנסו לתוכניה וארגנו לו"ז לסופ"ש, כמו גם נעליים אדומות. אבל עוד […]
[…] הזמנים שציטטתי לא מדויקים. לא מצאתי קישורים ברשת, מלבד התכניה שמרית בן ישראל סרקה והעלתה בבלוג […]