1. אמא שלי, רות בן ישראל
לפני כחצי שנה סיפרתי כאן איך אמא שלי, רות בן ישראל בת ה-78 התחילה לרקוד.
אבל זה היה רק קצה הקרחון. מהרגע שפרשה מהאוניברסיטה (כפרופסור למשפטים) היא לא מפסיקה להפתיע. בין השאר היא למדה לצייר על מחשב כדי לאייר את סיפורי התנ"ך, ובימים האלה יוצא ספר גדול (לא אוהבת את המלה אלבום) עם ציוריה. בהמשך הבאתי כמה דוגמאות מסדרת אדם וחווה, ואת מגדל בבל לפני ואחרי (בחירה לגמרי אקראית מתוך ג'ונגל ססגוני). אפשר לראות עוד באתר שלה, או לרכוש את הספר כמובן. (הכריכה רק באנגלית כי הוא יצא בשיתוף פעולה בין הוצאת גפן האמריקאית ומודן הישראלית שלא רצתה להדפיס גירסה בעברית, אבל הפסוקים המלווים את האיורים הם דו לשוניים).
מלבד זאת היא איירה את השירים בדיסק החדש של קובי אוז, מזמורי נבוכים (צירפתי כמה תמונות בהמשך). היא השתתפה במיצג של עופרי כנעני "סוטה". ועכשיו היא לומדת תסריטאות כדי לכתוב ולצייר קומיקס על תולדות משפחתה (זאת הסבתא שלה למשל, שברחה בליל נישואיה).





למעלה איורים של רות בן ישראל: כמה תמונות מסדרת גן עדן, מגדל בבל לפני ואחרי.
למטה כריכת ספרה. ואחריה כמה מהאיורים ל"מזמורי נבוכים" הדיסק החדש של קובי אוז.






3. חפץ לב, יסודות תיאטרון הבובות האמנותי, מאת מרית בן ישראל ורוני מוסנזון נלקן

4. לכל אוהבי פינה באוש
שימו לב – בגלל כמויות הקהל בערב הראשון הערב השני הועבר לאולם פאסטליכט בבניין מקסיקו ולא כפי שפורסם!
ביום ראשון ושני בשבוע הקרוב יקיימו הפקולטה לאמנויות והחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב שני ערבי עיון על יצירתה.
יום ראשון 21 במרץ 18:00-20:45 יוקדש לפולחן האביב
ויום שני 22 במרץ 18:00-20:45 (שבו גם אני משתתפת) לקפה מילרהנה התוכנייה (הלא סופית):
יום ראשון, 21 במרץ – פולחן האביב
17.45 התכנסות
18.00 דברי פתיחה, פרופ' גד קינר, ראש החוג לאמנות התיאטרון, אונ' ת"א
ד"ר ליאורה מלכא ילין (אונ' ת"א) פינה באוש – לחולל את שלא ניתן לדבר עליו
18.45 הקרנת פולחן האביב
19.20 פאנל בהשתתפות:
פרופ' תמר אלאור (האוניברסיטה העברית), ד"ר דיוויד גרייבס (המכללה האקדמית ת"א יפו), מר אורן לאור (שחקן, דרמטורג), ד"ר הנייה רוטנברג (סמינר הקיבוצים), מר ניב שיינפלד (רקדן, כוריאוגרף)
יום שני, 22 במרץ – קפה מילר
17.45 התכנסות
18.00 הקרנת היצירה
19.00 פאנל בהשתתפות:
גב' רנה בדש (כוריאוגרפית, סמינר הקיבוצים), גב' מרית בן-ישראל (סופרת, ממייסדי בית-הספר לתיאטרון חזותי), גב' יסמין גודר (כוריאוגרפית), מר יובל מסקין (עורך תוכניות תרבות ואמנות, קול ישראל)
20.15 מר משה פרלשטיין (אונ' ת"א) מחול בתיאטרון: גרמניה עכשיו
ארבע הודעות מצויינות.
ופינה באוש… נתראה שם 🙂
מהפנטות המנדלות האלה. לא שזה מפתיע, במשפחה שלך, אבל כמה דמיון, כמה צבע כמה מעוף- איזה יופי!
הפנקס משמח גם אותי, מאוד, ומוכרת הגפרורים שלך מרתקת ומרגשת גם שם.
((-:
אני שם!
ואיזה כיף לאמא שלך.
חלי (ברוכה הבאה!), מיטל, אני מקווה שיהיה מוצלח! (בכל מקרה – אם לא ראיתן את היצירות – זה כבר כדאי. יש לי בבית קלטת וידאו של חזרות על פולחן האביב. אני לא זוכרת איך היא התגלגלה אלי, זה אפילו לא ערוך, סתם חומר גלם שבו פינה עובדת עם אחת הרקדניות על הסולו של הקורבן. מרתק)
וטלי, את מדברת? אמא שלך מתרגמת את אלף לילה ולילה!
בהצלחה! נדמה לי, אגב, ששמו המדויק של האלבום של קובי אוז הוא "מזמורי נבוכים"
🙂
אוי ואבוי, כמובן, תודה, תיקנתי (ואם אנחנו כבר מדברים – אני מזכירה לך את מאנגר)
הציורים של אמך, ומשמח כל מה שקורה איתה, ושאר ההודעות, ופינה באוש האהובה עליי מאוד…הרבה הצלחה בכל:)
כשלימדתי את מורה הנבוכים התלבטתי ביני ובין עצמי האם הוא צריך להיקרא מורה הבּוכִּים
או שמא מונִה הבּוֹכִים, ולפעמים גם התלבטתי על מעורר-הבּוהים. תגובתו של ע' העלתה בזכרוני את הבדיחה הנהדרת של וודי אלאן במלחמה ואהבה על נחמקין הצעיר שהיה מבוגר מנחמקין הזקן. והמבצע על חפץ לב נראה לי דבר שמיש וכדאי מאין כמוהו
ואם אין לי ועד עובדים הריני מקים כזה עם כל הנחמקינים שהננו, נחמקיני העולם התאחדו!
אבל באמת, 'חפץ לב' הוא אחד הדברים הכתובים המשמחים ביותר שאירעו בעברית מזה זמן מה.
ולגבי פינה עליה נקראה ראש פינה
(כשם שקריית אונו היא על שם יוקו)
אפשר שאבוא לקפה
כי אי אפשר לבוא לשוקו
חני, תודה (התגעגעתי)
ושועי יקרי, כמה שאתה יותר עצוב אתה יותר מצחיק, מה יהיה?
שבכלל הלכתי איתם לטיול
ואז נתקלתי בדברים של שועי
והתחלתי לצחוק כל כך
כתב פעם עם קובי ניב:
מסכנה יוקו
שותה רק שוקו
אם היה חי ג'ון
היו אוכלים המון
על פליטת הקולמוס
לא כוונתי לעורר פולמוס
ואכן לחרוזִי- מראוֹת שתִיּה
כגון: יוסף פקיד העיריה
ואם יותר להתבטא
היתה שם מחלקת תה
ואם אזכיר המפעלוֹת
עמד יוסף שכּור כלוט
ולאזניה המייחלות
זִמר זה שיר המעלוֹת
פליטות קולמוסך ינעמו-לי
מצלוחית עמוסה מעמולים
אמנם פליטות קולמוס יש, ונעימוּת יש, ופלטת מעמולים
אבל ראש הפינה בקישורית האנונימית, אם רק תסלחו לי
היש בה לרמז, כי באה עת אביב, ונמצא החוּלי?
כי בימי חלדי ידעתי קושיות קשות, בינוניות ואף קלוֹת
ובכל זאת הרבה תהיתי, להיכן פרח מרים האשכּולות.
ספר נהדר. קניתי אותו די "על עיוור" ונהניתי מאוד. מלא באהבה לאמנות נהדרת. תודה.
יוני, איזה יופי, תודה!
ובהזדמנות זאת – הוא נמכר עכשיו מבצע בתיאטרון הקרון
ספר אחד ב70 ש"ח במקום 119 ש"ח
שני ספרים ב100 ש"ח
כל הפרטים כאן: http://www.traintheater.co.il/