"בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר."* עגנון
ספריית גן לוינסקי למהגרי עבודה ופליטים הוקמה בשנת 2009 כפרוייקט אורבני-קהילתי-אמנותי של ארטים, צוות אמנות בינתחומי. כל פרט בה הוא פרי של מחשבה, נסיון לדייק ולהתאים את הצורה לתוכן.
הספרייה ממוקמת בגן לוינסקי, גן ציבורי ליד התחנה המרכזית בתל אביב. אין לה קירות או דלת. היא מורכבת משני ארונות ספרים הנתמכים בקירות המקלט הציבורי בלב הגן: קיר ספרים גבוה למבוגרים, ומולו ארון קטן יותר בגובהם של הילדים. דלתותיו של הארון הקטן נפתחות כלפי מטה והופכות לרצפת פרקט שעליה יושבים הילדים ומעיינים בספרים. הארון הגדול הוא שקוף ומואר מבפנים, כך שהספרים זורחים בלילות אל תוך הגן. בין הארונות יש רחבה המיועדת לעיון, קריאה ומפגשים חברתיים.
למה דווקא ספרייה?
כי אנחנו רואים את הזכות לספר כזכות יסוד של בני אדם. כי ספר זה דבר והיפוכו: גם בריחה ועיר מקלט כמו בציטוט היפה שלמעלה, וגם שפת אם ובית וזהות.
למה בגן לוינסקי?
כי זה המקום שבו מבלים מהגרי העבודה בסופי שבוע. היה חשוב לנו שהספרייה תבוא אל האנשים. שגם האנשים שמעמדם לא חוקי לא יחששו להגיע. שלא תהיה דלת ולא יהיה שומר שיבדוק את התיק או ישאל שאלות.
הספרים
הספרייה מכילה כ-3500 ספרים בשפות שונות: מנדרינית, אנגלית, אמהרית, רומנית, ספרדית, צרפתית, ערבית, תאית, נפאלית, הינדית, טגאלו ועברית.
רשימות הספרים נערכו על ידי אנשי קשר בכל שפה. המבחר כולל קלסיקות ויצירות מופת בצד רבי מכר, ספרי מתח, קומיקס ורומנים רומנטיים. כל מה שאנשים רוצים ואוהבים לקרוא.
עברית
בספריית הילדים היו תמיד ספרים בעברית. לאחרונה החלטנו להוסיף עברית גם למדף המבוגרים כדי שכל תושבי הסביבה יוכלו ליהנות מהספרייה.
מיון לפי רגשות
מלכתחילה החלטנו לא לקחת שום פרט כמובן מאליו. זה בא לביטוי בבחירת המיקום והמבנה כמו בשיטת המיון של הספרים. החלטנו להמיר את שיטות המיון המקובלות בשיטה ייחודית המבטאת את רוח הספרייה.
כלומר: כל ספר מסומן במדבקה צבעונית של שפה ומספר קטלוגי, אבל מתחתיה יש מדבקה נוספת, רחבה, המתארת את הרגשות שהוא עורר בקוראים. ויתרה מזאת: הספרים אינם מסודרים לפי ז'אנרים או שמות סופרים, כמקובל, אלא לפי הרגש שהם מעוררים.
איך זה קורה בפועל?
בכריכה הפנימית של כל ספר יש מדבקה השואלת (בשפתו של הספר) "איזה מין ספר זה?" ולצדה שבע מילים המתארות רושם שספר יכול לעורר: מצחיק, משעמם, מוזר, מדכא, מרתק, מעורר השראה, עצוב. לכל רגש יש צבע משלו. קורא שמחזיר ספר נשאל על המילה המתארת את תחושתו. אם הקורא הראשון חשב שהספר מצחיק למשל, הספר יזכה במדבקה רחבה בצבע סגול ויונח במדף הספרים המצחיקים. אם הקורא הבא יסכים איתו – המדבקה הסגולה תחולק לשניים (לסמן את מספר הקוראים) ותחזור למדף המצחיקים. אבל נניח שהקורא השלישי יפסוק שהספר משעמם – המדבקה הבאה תחולק לשלוש: שני שלישים סגול והשליש העליון כחול, והספר יעבור למדף המשעממים. כי לא משנה כמה קוראים חשבו שהוא מצחיק, הקורא האחרון הוא שקובע.
כל פרט בשיטת המיון קשור למהות הספרייה:
ההחלטה לערבב את השפות, משקפת את רצוננו לערבב בין האנשים, לא לבדל ולא למיין לפי מוצא.
הספרייה היא עולם קטן, מקביל: הספרים נודדים בין המדפים כמו שקוראיהם נדדו/נודדים בעולם. הם נושאים איתם את ההסטוריה הרגשית שלהם.
מדבקת הרגשות היא פתח לשיחה על הספר, ראשי פרקים לשיחה החיה המתעוררת בין הקוראים.
ולא פחות חשוב – רצינו שיטה שבה כל אחד יוכל לשנות ולהשפיע, שבה כל אדם נחשב. ולכן המיקום של הספר אינו נקבע על פי דעת הרוב אלא על פי הקורא האחרון. גם אם עשרה אנשים חשבו שזה ספר מצחיק והאחד עשר חשב שהוא משעמם, הספר יעבור למדף המשעממים – עד לקורא הבא.
אתר הספריה (לא זה)
אתר הספרייה, הנמצא כעת בהקמה, יכיל את ההסטוריה הרגשית שצברו הספרים ויאפשר המחשה של "מפת-נדודיהם" בכל רגע נתון ולאורך ציר הזמן. המבקרים יוכלו לסדר את הספרים על המדפים הוירטואליים באופנים שונים שיעמיקו את היכרותם עם קהל הקוראים של הספריה, עם דעותיהם והעדפותיהם.
זאת ועוד: קטלוג הספריה מכיל כיום ספרים רבים המצוינים רק על פי מספרם הקטלוגי ותמונות הכריכה הקדמית והאחורית. לאתר תתווסף תוכנת ויקי שבה יוכלו מבקרים ברחבי העולם להשלים מידע על כל ספר וספר בשפת המקור. כך לדוגמה, יוכלו גולשי אינטרנט בסין להקליד בסינית את פרטי הספרים שבמנדרינית.
שגרה
הספרייה פועלת בסופי שבוע, בימי ששי, שבת וראשון בשעות אחר הצהריים. היא מופעלת על ידי כשבעים מתנדבים בראשות מנהל בשכר בהיקף של רבע משרה. כל משמרת מאויישת על ידי ארבעה מתנדבים. שניים מהם עובדים עם הילדים.
ילדי הספרייה
כשהתחלנו להפעיל את הספרייה נמשכה אליה קבוצה גדולה של ילדים שהסתובבה בגן ללא כל השגחה. רבים מהילדים האלה הפכו ל"ילדי הספרייה". הם מגיעים באופן קבוע וחלקם שוהים בה בכל שעות הפתיחה. די מהר גילינו שאחד התפקידים החשובים והלא מתוכננים של הספרייה הוא לאפשר לילדים כמה שעות של חום והגנה מפניי הנרקומנים, האלכהוליסטים ועובדי המין שנמצאים בגן במהלך השבוע. הספרנים מקריאים לילדים סיפורים ועוזרים להם בקריאה וכתיבה. חלק מהמתנדבים מעבירים חוגים, פעילויות וסדנאות. אחת לחודש, פחות או יותר, אנחנו מביאים הצגה, שעת סיפור "מקצועית" או תאטרון בובות. גם הפעילות הזאת נעשית בהתנדבות.

ספריית הילדים, ככה זה נראה ביום הראשון של ההרצה. מאז נוספו ילדים רבים וספרים רבים, ושוב תודה להוצאות שתרמו!
והעתיד?
"גם לקיים את הספרייה במתכונתה הנוכחית זו משימה לא קלה ולכן זו המטרה הראשונה," אומר האמן ליאור ווטרמן, מנהל הספרייה (הסטודיו שלו נמצא במקלט המשיק לספרייה). "אני חולם על מעין מרכז קהילתי שיצמח מהמקלט, מקום של אמנות ויצירה, מרכז קהילתי רב-תרבותי שישקף את המגוון התרבותי העצום שמביאות איתן הקהילות הזרות.
"אנחנו מתחילים לעבוד על יריד ספרים ואירועי אמנות ותרבות. ביוני למשל, הצגנו על הדשא ליד הספרייה את בלט בגן לוינסקי – ערב מחול ומוסיקה מסורתיים מסודן, סין, הודו, אקוודור ואתיופיה, ששיאו בהפקת מקור של הספרייה בהשתתפות רקדנים ישראליים, סודנים והודים.
מקימים ותומכים
ארטים, צוות אמנות בינתחומי (ע"ר) עמותה רשומה ללא כוונות רווח, יזמה והקימה את הספרייה. בקבוצה חברים: הדס עפרת – אמן רב תחומי ויזם תרבות, רומי אחיטוב – אמן מדיה, מרית בן ישראל – אמנית בינתחומית וסופרת, טלי תמיר – אוצרת, נמרוד רם – אמן, ויואב מאירי – ארכיטקט שגם תכנן את הספרייה בשיתוף עם הקבוצה.
ארטים הוקמה בשנת 2008 וזה הפרויקט הראשון שלה.
מסיל"ה – המרכז שהקימה עיריית תל אביב לטיפול והעצמת מהגרי העבודה והפליטים בעיר הפך לשותף מלא ונפלא בכל.
תודה מיוחדת לעיריית תל אביב על מאור הפנים והסרת מכשולים גדולים וקטנים, למנהלת המאה, מפעל הפיס, ומרכז ההדרכה לספריות על תמיכתם הכספית, ולכל החברות, האירגונים, השגרירויות, משרד החוץ הישראלי, הוצאות הספרים והאנשים הפרטיים שתרמו ספרים או עזרו בהטסתם מקצות העולם.
*
מעודכן ל2018 – להתנדבות, תרומות ושיתופי פעולה – אנא פנו
לעדן ועקנין, רכזת מתנדבים – edenvgl@gmail.com
או לדפנה ליכטמן – מנהלת הספרייה 0544287075 dafna.gardenlibrary@gmail.com
*
מבצע יום במתנה נמשך!
*
אופטימיות להשאלה – כתבה על הספרייה בגלריה של עיתון הארץ
חדשות הספרייה – פוסט מתעדכן
הו יהיה שם שמח, בפתיחה החגיגית של ספריית גן לוינסקי! (כבר היה, ובכל זאת)
בלוג של מתנדבת בספרייה
עוד לינקים של-על הספרייה
* ותודה למגיב רואי חסון על הציטוט היפה והנכון.
השבוע, אם כך, תקבלי עבור הספריה גם עותק דו-לשוני (ערבית-עברית) של ספר הילדים הראשון של הפרויקט שלי (מי שסקרן מוזמן לכתוב לי דרך הבלוג שלי ולשאול, נדמה לי שמותר גם לשאול את מרית…). אם יש שם איפה לתלות פוסטר A3 ואם אמצא דרך להעביר אותו בלי לקמט או לגלגל, תקבלי גם פוסטר.
מרתק אותי לשמוע מה יהיו התגובות של האנשים לספריה. אתם מפרסמים אותה בכל השפות?
כל הכבוד.
טלי, תודה! יש לנו כבר ספר ילדים עברי-ערבי אחד, ובאמת קיווינו לעוד.
אנחנו מפרסמים בעיתונים הזרים – למשל פוקל של הפיליפינים, ואנחנו בקשר צמוד עם פעילים מכמה קהילות ועם מסיל"ה, כך שרבים כבר יודעים ושותפים. בהזמנה לפתיחה הנמצאת בשלבים אחרונים של עיצוב מופיע שם הספרייה (ספריית הגן) בהמון שפות והיא תוגדל גם לפוסטר קטן שייתלה בשכונה. בשביל פריקית של אותיות כמוני זו ממש חגיגה.
בכלל הכל מרגש ושמח, רק לבקש כסף זה מביך בטירוף.
שנוהר ממני לנוכח הצלחת הקמתו של הפרוייקט
יכול להאיר את הרחוב הקרוב
אני רק מקווה שגם השוטרים יתחילו לקרוא וכך אולי יהיו עסוקים פחות בהוצאה לפועל של מדיניות העיוועים שגזרה עליהם ממשלת ישראל לקיים
ובאשר לדברים נוספים שעולים בדעתי, עוד נתכתב, אני מקווה.
תודה. עשה לי את היום.
מרית, ספרי ילדים באנגלית צריך?
וגם – זה נראה כל כך מקסים ומיוחד וממלא השראה.
לא יצודו בני אדם. מדינת עם הספר.
יפה לבלול את הספרים
תומר, שועי ורוני היקרים
ובאשר לספרי ילדים באנגלית – קבלנו ארגז מדיסני, אבל אולי בכל זאת צריך. זה יתברר בהמשך, אחרי שנניח את כל הספרים במקום ונראה כמה מקום יישאר, ואפילו קצת אחרי, כשיתברר איזה ביקוש יש לספרי ילדים באנגלית, ובכלל – מה חסר ומה עודף – המשך יבוא.
הייתי שם היום, ובינתיים, עד שיגיעו הספרים (ואולי גם אחרי) הילדים כבר הפכו את הספרייה למתקן משחקים 🙂
יש משהו מפתיע ומרגש בעד כמה שני ארונות ספרים יכולים לשנות חזות של מקום; מצדו השני של המקלט יש רחבה זהה, סימטרית, כך שממש אפשר לראות את הלפני ואחרי.
כל הכבוד, רעיון גדול וביצוע גדול.
אני אפילו לא יודעת איך לשבח את המעשה שלכם, חיזקו ואימצו!
אני אלך לראות בהזדמנות ראשונה
תודה שחר ויודית שחר (כמה אור יש בשמות שלכן ביחד) בואו לבקר.
יש גם מקום לסרטים דוקומנטריים או אמנותיים?
שלחתי שניים הם בטח בדרך מקווה שזה יתאים אם לא אז לא נורא
באמת שעושה טוב ונחת על הלב
תודה ושיהיה בהצלחה אבוא לבקר
אורי היקר, הכוונה הסופית היא להפוך את הספרייה למרכז תרבותי ואמנותי, וליאור ווטרמן, המנהל שנכנס לתפקידו בימים אלה, כבר מתחיל לפעול בכוון, אבל בינתיים אנחנו מתחילים מספרים בלבד. אנחנו מעדיפים לצמוח מהשורש ולא מהציפורים. הסרטים שמורים עמי לשלב הבא. הם אכן הגיעו השבוע, ועוד לא הספקתי להגיב. הייתי מאד מופתעת כשהדוור דפק בדלת. חבילה מאמריקה, בשבילי? הוא הראה לי את המעטפה, והוסיף "תראי, יש כאן משהו גם בשבילי" והצביע על ה"דבר לדוור" שהוספת. כך שאם תהית אם הדוורים קוראים את המסרים שלך…
הכל נשמע מושלם, אפילו תאריך הפתיחה מושלם, אני אהיה בארץ
נ.ב. לבקש כסף (ועוד לפרוייקטים אומנותיים) זאת אומנות מסוג אחר, דרושות איכויות אחרות…מבינה ומזדהה
מושלם? אני לא בטוחה (שלא לדבר על חרדת הגשם)
אבל יופי שתבואי, ובכלל – שומעים אותך ממש טוב, כאילו את פה!
"בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר." (עגנון).
הלכתי לראות במו עיניי, איזו התרגשות ואיזו חדווה, איזו שמחת חיים בתוך עוולות הקיום.
והשמחה מדבקת, תודה
הקהילה הנפאלית וההודית בישראל, המונות ביחד כעשרים אלף איש, מזמינים אתכם לחגוג את "חג האור" ההינדי. דיוואלי וטיהארהם הפסטיבלים הכי גדולים ומרשימים בהודו- נפאל ונהוג לחגוג אותם בחוצות העיר.
בתוכנית:
אוכל הודי-פנג'אבי שיחולק בחינם תרומת הקהילה הסיקהית
מופעי מוזיקה ומחול
דוכני עבודות יד
מיצגים תרבותיים מהודו ונפאל
ובעיקר המון שמחה, נדיבות ואהבה ללא גבולותמארח: היוזמה הנפאלית
סוג: מסיבה – מסיבת חג
רשת: עולמית
מחיר: הכניסה חופשית
תאריך: שבת 17 אוקטובר 2009 שעה 16:00 – 21:00
פארק לוינסקי רחוב לוינסקי
ראו גם כאן
http://www.facebook.com/event.php?eid=143126532560
יישר כוח,כל הכבוד על היוזמה והביצוע.
נתראה בשלושים
והרעיון של ה"מיון הנודד" על-פי הרגש שהספר מעורר – פשוט גאוני.
יישר כוח!
חן חן קיסקין מרטישקין (וברוכה הבאה!)
אהבתי את הרעיון. אהבתי את הלוגו. אני מקווה שזה ממשיך ומצליח
[…] אוקטובר נפתחה באופן רשמי ספרייה בגן לווינסקי בתל אביב המיועדת לעובדים זרים ולפליטים, שרבים מהם […]
רק עכשיו הגעתי לכאן, בעקבות הפתק הקטן ששמת ברשימות על יום הקיטלוג הקרוב, ואני מלאת התפעלות. כיף לקרוא דברים כאלה בחמש בבוקר.
צריכים גם ספרים באנגלית? ובקשר לספרי הילדים – עד איזה גיל יש טעם להביא ספרים בעברית? גם נוער? הרבה בהצלחה.
דפנה, את יודעת שבהתחלה לא שמתי את הקישור כי חשבתי שכולם ממילא יודעים…
ספרים באנגלית – לא צריכים.
ספרי ילדים – גם נוער, אבל כיוון שהוצאות הספרים גילו כזאת נדיבות, אנחנו מרשים לעצמנו לפנק את הילדים רק בספרים חדשים (או כחדשים).
והכי דחוף כרגע – יום הקיטלוג (וגם רכז תיאטרון הבובות).
אם יש לך למי להעביר – זה מאד יעזור. לא צריך שום ידע מוקדם והחברה תהיה נלבבת. זה אותם אנשים שעשו בשעתו את בית הספר הלילי
http://wp.me/pSKif-fSj
לו הייתי תל אביבית הייתי מרכזת את זה בשמחה…
ואם האנשים הטובים שלך ירצו עוד בובנאית מקסימה, יש לי אחת כזאת בשבילם
(-:
אם הבובנאית המקסימה רוצה – שתיצור איתם קשר, הם ישמחו מאד. גם אם היא רוצה למשל לתרום הצגה. כבר הופיעו אצלנו שחר מרום, מוטי ברכר ומשה טוויטו. הילדים עלולים לחשוב שרק בנים עושים הצגות…
היי מרית,
האם הספרייה שרדה את הסופה?
שרדה, כמובן, אחרת כבר הייתם שומעים על זה. ותודה על הדאגה!
[…] הנהדרים שפועלים לשיפור זכויות העובדים ואפילו ביוזמות פרטיות לאיסוף תרומות והתנדבות. אבל למרות כל זה, אני לא יכולה […]
כיף לראות שלפרוייקט יש חיים ורוח
שולחת חיזוקים ממהמרחקים
מאיה
שלום לך,
מרגש כל מה שכתוב כאן… תודה!
בבקשה תעבירי המידע – מתי ולאיזו כתובתמדויקת אוכל להעביר ספרי ילדים וספרי קריאה באנגלית. תודה רבה! שוש
אחלה מידע, תודה רבה , חשוב ומעניין !
מרית,
אודה לך אם תניחי שם את הספר שנתתי לך בכנס הפנקס שנערך במידטק בחולון –
"דברים שנשארים"
בברכה,
טלי בן – ענת
בשמחה טלי, בהזדמנות הראשונה…
מרית- יוזמה מרגשת.
תשקלי להוסיף לבלוג אופציה לעשות share לפייסבוק?
אנונימי, אין לי מושג בפייסבוק, אבל נדמה לי שהסבירו לי שאם אין אני לא בפייסבוק אי אפשר לעשות share. אם אני טועה אשמח אם תגיד לי איך.
[…] ספריית לוינסקי […]