אתם מוזמנים להפיץ הלאה
English & Arabic Follow
'יציאת מצרים'
ארוחת סדר עם פליטים וישראלים
יום שישי, 3 באפריל, 13:00-18:00, בגן לוינסקי (בצמוד לתחנה המרכזית בת"א)
אמנסטי אינטרנשיונל – סניף ישראל שמח להזמין אותך לחגיגת אביב של חופש עם 'יציאת מצרים' – סדר הפליטים אשר יחבר בין ישראלים, פליטים ויהודים מהתפוצות.
זוהי הזדמנות יוצאת דופן ליצור חיבור בין תרבויות ומסורות שונות, תוך מפגש עם אנשים חדשים, אוכל, לימוד ופעולה משותפת למען עתיד צודק יותר, ע"י קירוב הקהילות אחת לשנייה.
בואו ליהנות מארוחת סדר באוויר הפתוח, ממוזיקה חיה על ידי אמנים ישראלים ואפריקאים, השתתפות בעצומה מצולמת ענקית למען מימוש זכויותיהם של מבקשי המקלט בישראל, מתחם פעילויות לילדים, ולימוד משותף על המסר האוניברסאלי של חופש מחג זה.
למידע נוסף: refugeeaction@amnesty.org.il israelactivists@gmail.com;
______________________________________________________________
‘Out of Egypt’
A Refugee Seder
Friday, April 3rd, 1pm-6pm, Levinsky Park (next to the Tel Aviv bus station)
On 3rd April afternoon in Lewinsky Park Tel Aviv (opposite the central bus station) a special Seder event will be held to bring together Israeli’s, refugees and internationals to meet, eat, learn and act together. We aim to draw parallels between our experiences and bring our communities closer together.
We will have an open air Seder meal, live music by Israeli and African musicians, participation in the largest photographic petition ever in Israel, a children's area, and an opportunity to study together about the universal message of this festival. Come make new friends.
For more info: refugeeaction@amnesty.org.il; israelactivists@gmail.com
______________________________________________________________
"الخروج من مصر"
اللاجئين
في الثالث من نيسان سيقام حدث خاص ( اللاجئين ) بمناسبة عيد الفصح وذلك في حديقة ليفينسكي ( بجانب المحطة المركزية الجديدة ), سيشترك في الحدث, اسرائليين, لاجئين ويهود من الشتات. الهدف من هذا الحدث هو ان نلتقي, نأكل, نتعلم وأن نعمل سويا من أجل مستقبل افضل. نخطط بأن نربط بين عاداتنا وتقاليدنا المختلفة, وأن نقرب بين المجتمعات المختلفة. سيتخلل الحدث موسيقى وأغاني يلقيها علينا عدد من الفنانين الاسرائليين والأفارقة, الاشتراك في عرض مصور وضخم, وفرصة للتعلم سويا والتعرف على هدف عيد الفصح. تزودو بالطعام والابتسامات, وتعالو للتعرف على أصدقاء جدد.
لمعلومات أخرى : israelactivists@gmail.com; refugeeaction@amnesty.org.il
וכמעט באותו עניין – ספריית גן לוינסקי
עיר-האושר 
תודה מרית, רעיון מרחיב לב
שלמרות שיש בו יסוד חתרני, באשר הישיבה סביב שולחן הסדר אצל הרבניים אמורה כביכול להיות מנת חלקם של בני ישראל (יהודים) בלבד
יש בו דווקא התחקות אמיתית אחר רעיון היסוד של ואהבת את הגר כי גרים הייתם בארץ מצריים
וגר לא תונה ולא תלחצנו
הרי ברבות הימים דומה ישראל למצריים דאז
עובדים באים אליה לבנות ערי מסכנות בתנאי עבדות ותחת עינם הפקוחה של נוגשים/קבלנים
את ילדיהם, אמנם אין משליכים ליאור, אך עתים מגרשים,או כולאים את הוריהם
ומעבר לכל יש בו באירוע מן הרעיון לפיה החירות הזאת בה עסקינן אמורה להיות לכתחילה סיפור אוניברסליסטי, כלומר: כלל-אנושי
וזהו כבר עניין משמח מאוד
לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב משניסח שועי…
והספריה הבינלאומית אכן נשמע יותר טוב, פתוח, מקרב ומזמין מספריית הזרים, כשחושבים על זה לעומק.
איזה רעיון מרנין.
ושועי – בדיוק בגלל הדברים שאתה אומר, אני תמיד מברכת בכוונה רבה את המילים "לשנה הבאה בני חורין"
בני חורין מהשטחים, בני חורין מרדיפת הבצע, בני חורין מהצורך שלנו לשעבד.
בקיצור לשנה הבאה – בני חורין.
או במילים אחרות – להיות עם חופשי בארצנו.
אסתי,
זהו שזה לא הולך ביחד… אפילו סותר את עצמו…
בני חורין ועם חופשי בארצנו זו סטירה פנימית…
שועי – לגמרי
(אני מקווה שזה ברור שהרעיון הוא של אמנסטי)
טלי – אכן גלגול השמות היה מצחיק ומאלף. הם לא אהבו את ספריית הזרים. אז הצענו הספריה הרב לשונית, והם הציעו הרב תרבותית – הכיוון שלהם היה ברור, להרחיב ולא להצניע ולבדל, אבל כל ה"רב" האלה נשמעים כמו יום עיון בואן ליר ולא כמו ספריה בגן הקווקזים, ואז הופיעה הספרייה הבינלאומית שיש בה תנועה ועולם גדול, שכמו מציבה את גן הקווקזים על מפת העולם 🙂
אסתי – אני איתך
ולאחרון הנעלם – אכן סטירה פנימית, אבל אולי דווקא על הסתירה ניתן לגשר.
בדרך כלל על סטירות מגשרים בעזרת אגרופים…
אני אופטימית
http://www.notes.co.il/marit/50636.asp
אוניברסלי של חרות אלא בראש ובראשונה סיפור ההתעצבות של בני ישראל לעם ומשם סיפור היציאה החרות שלהם.
כשהופכים כל סיפור לאוניברסלי מאבדים את הטעם בו ואת היכולת להסיק ממנו מסקנות אישיות.
לי זה נראה מיותר.
כתבתי לך כבר שם שזה ענק…
רק ששם הסטירה לא הייתה פנימית. כאן הסטירות והסתירות הן פנימיות, וזו הבעיה…
וחוץ מזה, בשבילי סיפור הפסח זה: "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"
זה תמיד עובד.
למה זה צריך להיות או או?
לכל סיפור טוב יש יותר מרובד אחד
זה גם סיפור לאומי
וגם אוניברסלי
ומסקנות אישיות יכולות לצמוח משניהם.
ועוד משהו, אישי: כשילדתי את בני הבכור התקשר סבא שלי לבית החולים ואמר לי שיש לו שם נפלא בשביל התינוק.
מה השם? שאלתי,
וסבא שלי אמר: את הלא אוהבת חופש, אז תקראי לו בן-חורין.
הוא יכול היה להציע שאקרא לו חופש, והוא בחר בלי משים, בבן חורין, צירוף שקשור לפסח, שהיה החג האהוב עלי ביותר בילדותי, בגלל ליל הסדר שנחגג תמיד בביתו.
במשמעות המקורית,הבעיה היא שעל הדרך האוניברסלית מוחקים את הזהות הלאומית היחודית,בין הזהות האוניברסלית והלאומית יש התנגשות מובנית במובן זה שהלאומית מצווה העדפה של העם שלך והאוניברסלית שוללת העדפה שכזאת,העדפה היא בכל מובן ובמיוחד במובן התרבותי והערכי ובמובן המחויבות.
דבר נוסף הוא שהחג לא נחוג במשמעות של חרות אישית אלא לאומית ובמידה מסוימת אפשר לטעון שהוא מייצג יציאה מעבדות חומרית לעבדות רוחנית קשה ממנה פי כמה מכיוון והוא מוציא את ישראל ממצרים אבל מכניס אותם לעול מצוות.
דבר נוסף הוא שלחג הפסח בימינו יש משמעות נוספת שלא נובעת רק מיציאת מצרים אלא בכלל מיציאת הגולה שכן מצריך אותנו גם להרהר בציווי המוסרי עלינו כעם בן חורין במולדתו.
חירות האינטרפטציה היא אחת מחירויות היסוד של הקורא – בספר ובעולם.
ועם זאת – היתה איזו אוצרת שאמרה "זריצקי לא שימושי לי".
ועל אותו משקל – הפרשנות שלך לא שימושית לי. היא לא יוצרת בתוכי שום תהודה, סתם רובצת וקצת מעיקה.
יום אחד, כשירווח לי מעט, אנסה להציע פרשנות חילופית, מנומקת.
לגבי חירות הפרשנות,כופר בה מכל וכל אבל זה עניין אחר.
מרית- הייתי קשור בצעירותי מעט לפעילויות של אנמסטי במיוחד סביב מאורעות קוסובו (אם כי לא הייתי חבר רשמי מעולם) היה מעניין אותי לגלות האם אנשים שהכרתי עדיין פעילים שם
אסתי- תודה על העדוד, ואכן לשנה הבאה בני חורין, לרבות זולתנו האדם בכל מקום (זוהי הערובה היחידה לחיי שלום, גם בין העמים, הדאגה לזכויות אדם ולצדק חלוקתי)
טלי- את חסרה קצת, מתגעגעים (אם יותר לי לדבר בשם) שובי אל מקלדתך במהרה בקרוב
(-:
ויונתן- הצדק עימך, פסח במקרא וביהדות הרבנית הוא חג לאומי לעילא ולעילא, ואף על פי כן צריכים אנו כל השנה וגם בפסח לפקוח עינינו ולראות את הסובבים אותנו על סבלותיהם ומדוויהם ולשאול לשלומם
ולהזכירך, באם בחג הסוכות הועלו קרבנות בבית המקדש לשלומן של אומות העולם, אין כל סיבה שלא לציין את הפסח בעשייה מעשית לשלומם של בני אומות העולם החיים בקרבנו
הלא פרוס לרעב מלחמך, וכן בימי הרגלים הן נהגו למלא מחסורם של אביונים וגרים
ובאשר העבדוּת בטלה עברה מן הארץ- חייב אדם אם כן לדאוג לעובדים אצלו, בלי קשר למקורם הלאומי
הזהות הלאומית היא חלק מובן מאליו ממני, כמו למשל שערי המתולתל. בפרשנות שלך היא הופכת למרכז כובד. מרכז הכובד שלי הוא במקום אחר. בשיבוש הזה יש משהו קצת מעיק.