אובדן התמימות – על "הכבשים של ננינה" מאת מרי דה מורגן

יש משהו מלא חיים וקסם וחיוך בפנטזיה של המתבגרת הקטנה על הפיון החתיך עם הצאן המדלג. ובסופו של דבר, מעבר ליצריות ומעבר לסימבוליקה הנוצרית – שוֹרה על הסיפור תוגת ההתבגרות; תוגת הרגע שבו המציאות מתנגשת בפנטזיה, הרגע שבו צריך להפסיק לחלום ולהתחיל לקחת אחריות. בהופעה האחרונה של הפיון יש יותר משמץ של קינה, מין זוהר עצוב של פרידה. ("חמש שנים על מיכאל חלפו בריקודים…"). פצעי השורשים הם הצביטה המכאיבה שמעירה את ננינה מהחלום. הסיפור מבכה את ההתפכחות, את אובדן התמימות והפנטזיה הכרוך בכל התבגרות.

לרשומה המלאה «

הארמון שמעבר לגבעה, עוד סיפור של מרי דה מורגן

תרגמתי עוד סיפור של מרי דה מורגן. נַנִינָה בעלת השם המתנגן שונה מן הגיבורות הזועמות הגאות והמרוסקות של דה מורגן; על סיפורה המתוק והמחוייך (טוב, יחסית לדה מורגן) משוך חוט של עצב וכאב. התכוונתי לפרסם אותו כך, ללא כל פרשנות, עד שא', שלו קראתי את הסיפור, העליב את ננינה. ועכשיו אין לי ברירה אלא להגן [...]

לרשומה המלאה «

מה זאת אהבה? מחשבות על זוגיות, יצירה, מגדר וקורבנוּת, בעקבות "נדודי ארסמון" של מרי דה מורגן

"ואז איך היא שרה! קולה כבר לא שיחק, קולה היה סילון של דם, בשיעור כאבה וכנוּתה…"
(מתוך מִשְׂחַק הדוּאֶנְדֶה ותורתו מאת פדריקו גרסיה לורקה)

לרשומה המלאה «

האם אפשר לאחות גוף שנקרע לגזרים? על עץ השיער מאת מרי דה מורגן

אני אגיד את זה קודם בבת אחת, וחכו קצת לפני שאתם קופצים: סיפור הציפור, סימבולי ומוצפן ככל שיהיה, הוא סיפור על תקיפה מינית. נשירת השיער לא היתה עונש על חטא אלא תגובה לטראומה. והחלומות על עץ השיער היו מסר מן הגרעין החיוני והבלתי נגוע בנפש שממנו צמחה לבסוף ההחלמה… על עץ השיער מאת מרי דה מורגן

לרשומה המלאה «

שבוע עץ השיער, סוף הסיפור

"הכה אותי, עליך להכות אותי, אני אומרת לך," קראה הנמרה, ופרכסה מולו על האדמה. "הכה אותי מיד או שזה ייגמר ברע בשביל שנינו," אמרה, והוסיפה בקול נורא: "האם לא אמרתי לך כמה אני רעבה? הכה אותי מיד או שאטרוף אותך!" הפרק הששי והאחרון באגדת עץ השיער מאת מרי דה מורגן.

לרשומה המלאה «

שבוע עץ השיער, היום החמישי

הפרק הלפני אחרון של "עץ השיער" מאת מרי דה מורגן ; כמו מצלמה זעירה שהוחדרה לתוך איבר של הנפש. התעללות, מיניות, חוסר אונים, כזב, קנאה, וקסמי ריפוי וצמיחה לכודים בדימויים עזים ומסתוריים ארוגים משיער, עצים, אברי גוף, ציפורים, מים ואור. לחלקים הקודמים של הסיפור: לחלק הראשון  לחלק השני לחלק השלישי  לחלק הרביעי להלן החלק החמישי [...]

לרשומה המלאה «

שבוע עץ השיער, היום הרביעי

"כשכילתה לדבר נופפה בידיה האפורות ובאותו רגע הרגשתי את השינוי הנורא מתחולל בי. גופי התכסה בשיער. זרועותי הפכו לשתיים מתוך ארבע רגליֵ נמרה. חשתי איך זנבי נובט מאחור." אל תתנו לפנטזיה לבלבל אתכם. החלק הזה של הסיפור הוא ריאליסטי כמו סרט דוקומנטרי על נישואי ילָדוֹת.

לרשומה המלאה «

שבוע עץ השיער, היום השלישי

"הוא צעד היישר נכחו עד שהגיע לשורת חמניות נהדרות ועצר להתפעל מיופיין. לפתע נשלפו מן הגבעול הסמוך שתי זרועות לבנות ושתי ידיים צחורות שאחזו בכתפיו ומשכו אותו בכוח על-אנושי. ומיד הושיטו גם שאר הגבעולים את ידיהם. מתוך הפרחים הצהובים הגיחו ראשים, ראשי נשים יפהפיות בעלות הבעה חולמנית ושיער זהוב נוצץ. ועד מהרה התחוור לרופרט שהידיים האלה, שלפיתת הברזל שלהן הלכה והתהדקה, עומדות למחוץ אותו למוות." החלק השלישי (מתוך ששה) בסיפור עץ השיער מאת מרי דה מורגן.

לרשומה המלאה «

שבוע עץ השיער, היום השני

"הדגים לא ברחו מן הסירה אלא השתרכו אחריה בשובל ארוך, וכשרופרט השליך את חכתו הם לא נגסו בפיתיון, רק התקבצו לרגע סביב הקרס והתפזרו בצחקוקים חרישיים מלאי בוז…" החלק השני (מתוך ששה) של עץ השיער מאת מרי דה מורגן

לרשומה המלאה «

שבוע עץ השיער, היום הראשון

פעם הראיתי תמונות של דינוזאורים לילד בן שלוש שלא שמע על קיומם. חשבתי שהוא יתלהב והוא אמר בזלזול: "אני מכיר את זה, חלמתי על זה." כך פחות או יותר – רק בפליאה במקום זלזול – הרגשתי, אני עדיין מרגישה, כשאני קוראת את "עץ השיער" של מרי דה מורגן.

יש בדיקות רפואיות שבהן מחדירים מצלמות זעירות לתוך הגוף. "עץ השיער" הוא כמו מצלמה זעירה שהוחדרה לתוך איבר של הנפש. התעללות, מיניות, חוסר אונים, כזב, קנאה, וקסמי ריפוי וצמיחה לכודים בדימויים העזים והמסתוריים הארוגים משיער, עצים, אברי גוף, ציפורים, מים ואור.

לרשומה המלאה «