בדיוק כפי שזכרתי

ברשימה שקראתי לאחרונה על תרגומי קדיה מולודובסקי לעברית, נתקלתי – או יותר נכון – התנגשתי חזיתית ב"שרה", "תרגום" מוקדם של פנינה הלפרין לשיר המוכר יותר כ"הילדה אילת" בגרסתו המופתית של אלתרמן. קשה לתאר את תחושותי בזמן הקריאה. משהו בין היתקלות ברוח רפאים מבעיתה (ואני לא מדברת בצחוק או בקלות דעת) לבין גילוי של מסמך אבוד בעליית הגג, ראָיה מאוחרת ואוביקטיבית שלא בדיתי שום דבר, הכל קרה בדיוק כפי שזכרתי. ואני לא מדברת רק על הבית הפרטי שלי. ההורים שלי היו חלק ממערכת החינוך והמוסכמות ו"הערכים" שחברו נגדי ונגד הרבה ילדות וילדים אחרים. הכל מתועד בשיר, או יותר נכון – בפער בין שני התרגומים.

לרשומה המלאה «

גיבורות ילדות – פוליאנה ואני

[פוליאנה תולה מנסרות בדולח על חלונו של מר פנדלטון החולה] חדר המיטות המפואר אך המשמים ההוא הפך לארץ האגדות. כולו היה מלא בכתמים מרצדים של אדום וירוק, סגול וכתום, זהוב וכחול. הקיר, הריצפה והרהיטים, אפילו המיטה עצמה, הוארו ברסיסים מבליחים צבעוניים. "אוה, אוה, אוה, כמה יפה!" לחשה פוליאנה; אחר כך פרצה לפתע בצחוק. "אני פשוט [...]

לרשומה המלאה «

גיבורות ילדות – מוכרת הגפרורים הקטנה

תקציר (למי ששכח) ערב חג מולד. מוכרת גפרורים קטנה, רעבה ויחיפה, מחפשת מחסה מן הקור. היא מדליקה גפרור כדי להתחמם ומדמיינת תנור נחמד עד שהוא כבה, הגפרור השני הופך את קיר הבית לשקוף; אווז צלוי מקפץ מן השולחן, הסכין ומזלג עדיין נעוצים בגבו, אבל לפני שהוא מגיע לילדה – כבה הגפרור. לאורו של הגפרור השלישי [...]

לרשומה המלאה «

גיבורות ילדות – המוצָא של הילדה אילת

הילדה אילת מאת: קדיה מולודובסקי מיידיש: נתן אלתרמן בוורשה, בפרוור נידח, ביצה, חצר ובית שח. שם גרה הילדה אילת ויש לה שמשיה כחלחלת. האב נפח שחור מפיח, האם ידיה לא תניח. הגג רעוע וגוחן ומתחתיו ציפור בקן. לבית ארובת עשן. מיטה בבית ושולחן. וצלחות, סירים ומים לכביסה וגם תינוק בעריסה. והילדה אילת עם שמשיה כחלחלת. [...]

לרשומה המלאה «

גיבורות ילדות – מה למדתי מפצפונת של אנטון? (או סופי קאל של הילדות)

לטובת מי שלא זוכר: תקציר העלילה של פצפונת ואנטון (נותן מושג קלוש על הספר) פרק ראשון של פצפונת ואנטון (נותן מושג ברור ומלבב במה המדובר). . לחולי, ידידי הברלינאי "פצפונת ואנטון" מכיל לכאורה את כל המרכיבים הדרושים למלודרמה: ההורים המזניחים, המטפלת הפסיכית והאלכוהוליסטית שגוררת את בת חסותה בלילות לקבץ נדבות על הגשר. הפושע (חתנה של [...]

לרשומה המלאה «

גיבורות ילדות – גילגי (הלא היא בילבי, הלא היא פיפי) או פנטזיית היתמות

מוקדש באהבה לבני נמר שהיה קורא ב"גילגי" שוב ושוב ומתגלגל מצחוק אושר מזוקק. זה מה שהיה הספר הזה בשבילי. היו עוד ספרים שאהבתי בילדותי. כמה וכמה. אבל אף אחד מהם לא גרם לי אושר כמו "גילגי". וגם עכשיו כשאני כותבת על הספר (שעדיין נמכר באותה עטיפה טורקיזית של ילדותי) אני חשה בפלא, באותה נהרה צוהלת [...]

לרשומה המלאה «