סופרת, ואמנית בינתחומית כמעט לשעבר, ממייסדי בית הספר לתיאטרון חזותי, שם לימדתי במשך שנים "בימוי דרך עיצוב".
כיום כותבת וכותבת, פרוזה ועיון (וגם יועצת אמנותית).
במשך שנים רבות חייתי בשטחי ההפקר שבין האמנויות. חשבתי, לימדתי ועשיתי תיאטרון חזותי, תיאטרון מחול, וידאו ארט, מיצג ותיאטרון בובות אמנותי.
כאן אני רוצה לכתוב על השפה – או ליתר דיוק – על השפות האמנותיות הנולדות מן המפגש בין תחומים ובין מילים לדימויים.
ואני רוצה לכתוב על גוף, כמרחב וכחומר וכרעיון, וכמקום שבו קורית הנפש.
ועל אגדות – כל דבר מזכיר לי אגדות – אנדרסן, גרים, אלף לילה ולילה. כשמגרדים קצת את פני השטח מתברר שהן נוגעות בכל השאלות הגדולות של החיים והאמנות.
ועוד נושא, לפעמים סמוי לפעמים חשוף – הילדוּת על כל מכאוביה ועוצמתה, בעבר ובהווה, כי גיל הוא לא דבר לינארי אלא מצטבר.
פתחתי את הבלוג כדי להוציא דברים מהראש ומהמגירה ולפנות מקום לאחרים.
ולא פחות מזה בשביל השיחה, עם מי שדומה ועם מי ששונה ופותח דלתות חדשות במקום שבו היה קודם קיר.
*
ספרים שכתבתי
אסור לשבת על צמות, רומן, הספרייה לעם, עם עובד 1996, פרס וינר לסיפורת חדשה
קולה של המילה – מבחר מאמרים על שירה-פרפורמנס, עורכת, הוצאת בבל והזירה הבינתחומית 2004
טבע דומם, רומן, סדרת ספ לפרוזה עכשווית, הקיבוץ המאוחד 2005
בנות הדרקון, ספר ראשון בטרילוגיה, הקיבוץ המאוחד 2007
חפץ לב – יסודות תיאטרון הבובות האמנותי
נכתב בשיתוף עם רוני מוסנזון נלקן, איורים בתיה קולטון, הוצאת כרמל ותיאטרון הקרון 2009
כשדוד גרוסמן פגש את ויטו אקונצ'י, על אמנות הגוף בספר הדקדוק הפנימי, קו אדום אמנות, הקיבוץ המאוחד 2010
בשנה הקרובה ייצא סיפורים יכולים להציל - ספר על אגדות, ודרכן על אמנות, קולנוע ותיאטרון, בהוצאת סל תרבות ארצי
*
ספריית גן לוינסקי – מעבר לכל זה אני חברה בארטים – צוות אמנות בינתחומי שהקים את ספריית גן לוינסקי למהגרי עבודה ולפליטים. האתר הזה מארח כרגע את כל החומר בעברית על הספרייה.
*
בתמונה למעלה משמאל – אני בת 12 מחופשת לצוענייה הונגרייה. צולם על ידי הדוד אהרון דונגי.
בכותרת הבלוג - קטע מתמונה שצילמתי בפורטלנד אורגון (הלינק לפוסט שבו נמצאת התמונה המלאה).
מסתורין – בגלגול הקודם של האתר ב"רשימות" (עד אפריל 2010) היתה לכל תגובה שורת כותרת שנעלמה במעבר לוורדפרס, זו הסיבה למוזרותן של חלק מן התגובות לפוסטים הישנים.










אהבתי את המאמר עם סיפור העניבה ,אודות סופי קאל. אשמח לקבל פוסטים למאמרים חדשים.
תודה
שלום תהילה, ברוכה הבאה ותודה.
כדי לקבל עדכונים את צריכה להרשם כאן למעלה משמאל.
בהצלחה עם האתר החדש!
הזדמנות להגיד לך שזו חוויה לקרא אותך כאן ובכלל.
קוראת אותך מזה זמן רב.
כדי לקבל באופן מוסדר הודעה על "פוסטים טריים" שלך, למייל שלי,
חייבים להכניס כאן תגובה:)
אז הנני.
מיקי, ברוכה המגיחה! איזו תגובה משמחת על הבוקר. תודה!
בטור משמאל (די למעלה, בין העמודים לרסס) אפשר להרשם לעדכונים במייל.
(אני לא בטוחה שהצלחת כי אני לא רואה אותך במנויים אבל אולי זה לא מיידי, אני לא מבינה בזה).
ההזמנה שביקשתי לשלוח לך (פרפרים) היא לתערוכה של דרור בן עמי "פרפרים – memento mori" הנפתחת ביום שישי הקרוב 04.02 בשעה 11:00 בגלריה צדיק – רח' שמעון הצדיק 16, יפו. אם היתה אפשרות לצרף בצורה פשוטה תמונות למייל הזה, הייתי מצרפת.
[...] הספר, הערב ב 20:00 בעלמא, ת"א, אני מגיעה גם מגיעה, בשביל מרית, ובשביל שועי, ובעיקר בשבילי, כי אני פשוט לא יכולה שלא [...]
"סיפורים יכולים להציל" אומנם שם זמני אך נישמע לי טוב מאוד.. אם הם ממש מצילים
אני מניחה שזה סיפורי ההצלחה כמו בסרטים אמריקאים? אני אוהבת סרטים הללו שיגידו שהם שטחיים אני עדיין יואב אותם כי הם נותנים לי מוטיבציה ואופטימיות כמו שאף סרט ישראלי תרבותי אחר לא נותן
מונולוגים, לא בדיוק… ו"סרט ישראלי תרבותי" נשמע מאד חשוד, אבל האמנות הצילה את חיי יותר מפעם אחת. שבועה שוֹמְרית, כמו שהיו אומרים פעם, בתנועה של בן זוגי.
שלום מרית. קראתי את בנות הדרקון ומאוד נהנתי רציתי לדעת מתי תוציאי את הספר הבא בטרילוגיה. תודה איילה
איילה, תודה! באמת עבר יותר מדי זמן (פשוט נדחפו לי שלושה ספרים באמצע). אני עדיין לא יכולה לתת תאריך, אבל סוף סוף חזרתי אליהן ואני כבר עמוק בתוך הספר השני.